הנהלת הפלוגות - ה'אירגון' - הנציבות

עמוד:446

הנהלת הפלוגות - ה'אירגון ' - הנציבות כסבורים היו בנציבות , שהנהלת הפלוגות תי עשה למוסד של הנציבות , ללא אוטונומיה . דעה זו כפי שנתברר היה בטעות יסודה . שאלת מעמדה של הנהלת הפלוגות לא ירדה מעל הפרק במשך זמן מרובה . האוטונומיה שלה מטעם השילטון לא נראתה לא לנציבות מצד אחד , ולא לאירגון עובדי הצה"ר ובית" ר , מצד שני . השילטון ראה את תפקידו של כל מוסד ומוסד מוגדר , ולפיכך הביע ( 1932 . 8 . 16 ) רוזוב במיכתבו לשץ , תמיהה על כך , שילין ישמש בא כוח לא רק של הפלוגות , אלא אף של אירגון עובדי הצה"ר ובי ת '' ר : 'זה מראה על הגישה הבלתי רצינית גם מצדכם וגם מצדו של האירגוך . ולעניין זה חזר 9 ) ו 932 . 9 . ו ) לובוצקי , שמיכתבו של שץ ( 1932 . 8 . 10 ) אינו ברור בעניין היחס שבין הנהלת הפלו התייעצותבכפר סבא , א ' דסוכת תרצ"ג ( 1932 . 10 . 15 ) חברי ההנהלה ( שץ , מילשטיין , יעקב לנקין , צפוני ) ובאי כוחן של ארבע פלוגות , כשפלוגת ראש פינה נעדרת , זומנו לפגישה בכפר סבא בעניינים מעשיים . שץ יכול היה לדווח על התקדמות והתפתחות ועל סיכויים טובים , ואפילו על מצב רוח טוב , ובכול זאת ראה לציין , שמצב הרוח עלול אף לעורר דאגה : 'החברים אינם מסתפקים בזה שיצרנו אפשרויות עבודה , סביבה , ביית משותף . אנו רוצים לתת גם תוכן ידוע . ' שץ ביקש להניח דעת כשפסק , ש'קשה מאוד לחבר הנמצא בעצמו במערכה לתת הערכה למה שמתהווה בחזית , ' ובייחוד ש'יש לפנינו תוכנית רחבה : כיבוש עבודה , הגשמת התוכנית הכלכלית הצ ה"רית , וכו . " בראש פינה שבגליל היה המצב הכלכלי והכללי גרוע : חוסר עבודה בטאבאק וסיכויים זעומים לעבודה , אלא שיש להחזיק מעמד במקום , שהוא המפתח לכול הגליל . בהתייעצות זו הועלו על הפרק שאלות התיאום עם בית"ר הארץ ישראלית . פרויליך , הנציב , הציע שיתוף בהוצאת 'איגרת' משותפת , וגילה נכונות להיענות להצעת שץ בעניין גיוסם של צעירי ארץ ישראל לפלוגות . על ה'איגרת' הובעו דברים של סיפוק , אחר שנתקבלה ברצון הן בארץ והן בחוץ לארץ , ונפוצה בכמות מסויימת — בי \ 6 ארצות , ובכמות גדולה למדי - בארץ ליטא . דיון חשוב התנהל בנושא הביטוח הרפואי לחב רים ועל ההתקשרות עם קופת החולים העממית למושבות . עוד נושא היה דבר אירגונה של הסיפ רייה המרכזית לפלוגות - לעודד אווירה רוחנית . כן הועלתה בהתייעצות שאלת אופיו של הכינוס הבא , אם יהא כינוס רחב , שבו ישתתפו כל הביתי' רים בארץ , או כל העולים , או רק המגוייסים בפלוגות . הדיונים המעשיים זירזו את פעולתה של הנהלת הפלוגות , ויחס הנציב היה בו סיכוי לתי אום מלא בבית" ר בארץ ישראל . מעודדת יצאה ההתייעצות בהחלטה לפתוח בתעמולה ובהס ברה על מהות הפלוגות . פרק נט בפלוגות בין ההלכה למעשה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר