|
|
עמוד:433
ימי - ביניים סון ) ראו ( 1932 . 9 . 16 ) לכתוב להנהלה הציונית ( s 25 / 2088 ) על הסכנה שבתקדים , ודרשו לברר את עניין האיגוד המיוחד . בכך נתכוונו למנוע מראש שינויים בנציגות שבמישרד הארץ ישרא לי . ואומנם פניותיו של ברוך ויינשטיין . 9 . 19 ) וכן ( 1932 . 9 . 22 בענין חידושם של המישרדים הארץ ישראליים לפי ההרכב הקונגריסאי החדש ובעניין חלוקת הסרטיפיקאטים , הושבו ריקם . ההס תדרות הציונית בפולין עשתה לה דין , והודיעה ( 1932 . 10 . 17 ) להנהלה הציונית את החלטתה , שלא לשתף את הצה"ר ( כלומר , אף לא בית"ר ) בוועדים המשותפים של הקרן הקיימת לישראל ושל המישרד הארץ ישראלי . הציונים של 'על המישמר' ( ציונים כלליים א ' , פלג גרינבוים ) לא חששו לזכות בטובת הנאה של סרטיפיקאטים מן השייכים לבית"ר בכוחה של גזירה אירגונית טכנית , שגזרו מכוח עצמם . וכך חידשה ההנהלה הציונית את התקפתה על החלטת קאלה , ואף תבעה לבטל את זכויות הצה"ר בתורת 'איגוד מיוחד' בהסתדרות הציו נית . ההתפתחויות נעשו מהירות . מצד אחד היה ברור אף לרובם של אנשי גרוסמאן , שהצה"ר לא תוותר על פעילות מדינית עצמאית , שתתנהל לאו דווקא על ידי ז'בוטינסקי עצמו , ואומנם הלך הד" ר זליג סוסקין ( ה'גרוסמאני ( ' לראיון מדיני אצל שר החוץ הפולאני , ועל כך נתבע מייד לבית דין הקונגרס , כמי שפוגע בזכויות הבלע דיות של ההנהלה הציונית . מצד שני עמדו , אף גרוסמאן ואף חבריו הדורשים עצמאות מדינית , על הבירות מליאה בהסתדרות הציונית . מצב מסובך כזה ראה ז'בוטינסקי מראש , והרי כבר בשנת « ° 1931 כתב על ה'אתיקה של העצמאות ' . הוויכוח החריף , שנסתבך מכמה צדדים וצדי צדדים , ונעשה אף אישי יותר ויותר , נתמשך עד המועצה העולמית בקאטוביץ ( מארס . 0933 נתגלתה המגמה הברורה של אנשי גרוסמאן לבטל את הסכם קאלה בכול תנאי , וכך נעשו שגי הצדדים מוכנים , ודומה שצדו של גרוסמאן יותר , לפילוג גמור בהצה '' ר . גרוסמאן הצהיר באוזני שכטמאן : 'לז'בוטינסקי יש בית"ה אבל אם יהיה צורך ניצור הסתדרות נוער משלנו . אינני רוצה פילוג , אבל אינני מפחד מאפשרות כזאת ' . ועידת וינה חלפה , ושלא כפי שציפו גרוסמאן וחבריו נתעוררו אישי האירגון שבהסתדרות הציו נית לראות בהחלטות וינה משום הפרת ריבונותה של ההסתדרות הציונית , בקיפוח זכותה לבכורת המישמעת . 39 ציוני פולין ( ד"ר קלומל , ד"ר TVT ( 239 עמדתה של ההנהלה הציונית בלונדון באה לביטוי בהודעתה ששיגרה ( 1933 . 3 . 14 ) לווה פ של הצהיר . ( 240 מאמרו של ז'בוטינסקי 'האתיקה של הטצמאות' נתפרנתז לראשונה ב'ראזסבייט' הרוסי ( ובמהדורה גרמאנית ) באבגוסט . 1931 במתכונת אותה חוברת הוציאו הצהיר וביתיר בפולין חוברת באידיש טל 'הסתדרות ציונית עצמאית' במאי . 1935 ומשום כך צויינה השנה 1935 בטעות בכתבי ז'בוטינסקי כשנת החיבור של המאמר . על הדיונים בהצהיר טי' שכטנזא 1 'ז'בו טינסקי / ב , , 225 , 223 , 215 ועוד . פרקנו בין ו עידתוינה לבין מועצתקאטוביץ
|
|