|
|
עמוד:426
נאום על בית"ר בוועידה העולמית החמישית של הצהיר היה לובוצקי הנואם על בית '' ר . נושא הרצאתו היה ' חינוך הנוער / ובה תיאר את עלייתה של בית '' ר כריאקציה להתנוונותו של הרעיון הציוני בהס תדרות 'החלוץ . ' בוועידות קודמות - העיר - דנו ביחסים עם הסתדרויות נוער אחרות , ואילו עכשיו אין עוד הכרח בכך , והדיון ראוי שיוגבל בבית"ר גופה , משום שנעשתה ההסתדרות הש לטת בנוער הצה '' רי . אין לשכוח את תולדותיה של בית '' ר , שקמה לצד הצה"ר ובמקביל לה , והתפתחה התפתחות אורגאנית , ולא דוגמאתית . לפי עקביותה לא תסור בית '' ר מן הצה"ר , ובכול זאת יש לה לבית '' ר אידיאולוגיה מיוחדת , אור גאנית ודינאמית , בייחוד בנושא הלגיון , העלייה והפעולה בארץ . לובוצקי עמד על כך , שהמוניסם הבית"רי , המוציא החוצה כל שמחוץ לרעיון המ דינה גופה , לא שלילי הוא ביסודו , אלא חיובי דווקא . אומנם אין בית '' ר בגדר מיפלגה , אלא שמליאה זכותה לשמור על עצמאותה , שהרי בית '' ר מחזיקה אלמנטים של השקפת עולם ויוצרת השקפת-עולם , עם שמקבלת את רעיון הריבונות הצה"רית . בית"ר אינה מיפלגה פוליטית , ואת יחסי הצה"ר בית '' ר יש לבדוק מחדש , אולי מתוך המגמה להעלאת גיל ההצבעה בהצה"ר . במיוחד התעכב לובוצקי על שאלת העיברור בבית"ר במלוא היקפה על כל הכרוך בה . נושא בית"ר לא הירבה לעניין את הוועידה הזאת , שכולה היתה אחוזה בוויכוח החריף על מהות דרכה האירגונית של הצה"ר ועל עצמאותה בתחום הפעולה המדינית . מפני מיפעלים כלכליים בתנועה , ודרש לעסוק רק במדיניות . לקרנות הציוניות אין ערך , וגרוע מזה — יש בהן סכנה . ... אלא בדרך של פעולה מדינית עצמאית הדיון בשאלות היחס להסתדרות הציונית בוועידת וינה היה לא פחות סוער ולא פחות ממושך , אלא שזה הכאיב פחות את ז'בוטינסקי , ופחות הדאיג אותו . בדיון זה נתגלו מתנגדים קיצוניים להסכם קאלה מעיקרו , עד כדי נסיגה ממנו , ועד כדי התנגדות לכול הניסיון הז'בוטינס קאי להגיע להסדר בתוך הצה"ר על יסודה של פשרה החותרת לשמור על אחדות אירגונית . ז'בוטינסקי לא נתן את דעתו על כך , שאומנם מתגבשת מאחורי הדיון הפורמאלי נסיגה מן ההחלטות , שאליהן הגיעה התנועה בדרך הפשרה . הוועידה אישרה אחר דיוניה את הסכם קאלה , וז'בוטינסקי היה מרוצה , שעם דחיית המאכ סימאליסם לא נדחה הסכם קאלה , והצה"ר תצא לפעולה מדינית עצמאית בדרכה שלה , וברוח הדימוקראטיה . שוב לא ראה ז'בוטינסקי מבחינה אירגונית צדדים זה מול זה , שהרי הכול קנאים לקיומה של הצה"ר , ואינם מוכנים לפרוש ממנה . בהתאם לכך לא פיקפק מלהציע ועד פועל , שכולו מראשי קבוצת גרוסמאן , בלא לצרף חבר אחד מחבריו , ולא חשש . היתה זו מידה יתירה של אמון עד כדי חוסר זהירות , ולפיכך הועמדה התנועה במשך שיבעה חודשים - עד לאתר מועצת קאטוביץ - במערבולת של התנגשויות וזעזועים , שחלק מהם ודאי היתה חוסכת לעצמה בתנאים פורמאליים , הולמי המציאות ויחסי הכוחות . ( 237 הופעה , ובה אף מידה של חריפות , נגד ז'בוטינסקי , הי תה בדברי א . בן חורין , וכמוהו י . כצנלסון . כצנלסון הזהיר' פן מופרז" לשם מטרות חינוכיות ... הוא שאל לשם כך נוסחאות , שהן דבר שבאופנה כיום הזה ( ואין צורך בהן כלל , ( ושבהן מתלבש רעיון העזה זה בבירות זרות אחדות . ' ז'בוטינסקי הביע בו במאמר את ביטחונו , ש'הם ישתעשעו בזה ויחדלו . ' ז'בוטינסקי צדק , שיניחו לו לרעיון הדיקטאטורה , שיוותרו על מליצות כלשונם של הפאשיסטים , ואפילו לא נתפלגה הצה"ר משום עמדת גרוס מאן וחבריו לא עלה אף על דעתו של מישהו מהמאכסימאליסטים , או מהאקטיביסטים , לפלג את הצה"ר משום עמדת ז'בוטינסקי . " 7
|
|