|
|
עמוד:416
הגדול עדי מידברה ומלבנון ועד הר סיני . ' באותה רוח של חום נפש ושל אמונה כתב אף פרופס על 'שתי גדות הירדן' ( פורסם אף ב'חזית העם / : ( 1933 . 6 . 16 ' ב 25 במאי 1923 לקחו מאתנו באופן רשמי את עבר הירדן , בלי הסכמתנו , למרות רצוננו . הצעד היה בלתי חוקי . אין אנו מכירים בו . עבר הירדן שייר לנו , כל ארץ ישראל שייכת לנו . יידעים אנו זאת , ומשום כך לא מפחיד אותנו הדבר , שעברו כבר 10 שנים מאותו היום , ולעת עתה לא נשתנה כלום . אין זה מפחיד אותנו , כי בנו , בכוחנו וברצוננו תלוי הדבר , שעבר הירדן יהיה לנו . ומכיוון שהדבר תלוי בנו , בטוחים אנו , שדגל תכלת לבן יתנופף שוב מעבר לירדן . שימעו את שיר הירדן שלנו "שתי גדות לירדן . " שתי הגדות שלנו ! אם יכלו לתת מחלק אחד של מח מי הירדן אור לכול ארץ ישראל , הרי בכוחו של הירדן כולו לתת חירות ומולדת לכול עם ישראל . " שתי גדות לירדן - זו שלנו , זו גם כן . " ב 25 במאי 1923 צעדו 700 חיילים ערבים ב"בירת" עבר הירדן לפני סמואל , הנציב הראשון , ועל ידי כך הכריזו על "עצמאותה" של עבר הירדן . אלפי צעירים מוכנים לעבור את הירדן , בכדי להגשים את החלום של ארץ ישראל אחת שלימה . וכך יהיה הדבר . זאת היא אמונתנו וביטחוננו . '
|
|