שמאל הירדן

עמוד:413

שמאל הירדן ז'בוטינסקי - ובית '' ר עמו - ראה את ארץ תחייתו של עם ישראל , את מדינתו החדשה , בארץ ישראל הגדולה , ההיסטורית , ששיטחה חופף את מלוא שיטתו המקורי של המאנדאט , שטח של 117 , 000 קמ"מ . בעבר הירדן מיזרחה עשו את דרכם חיילי הגדוד העברי , ובכללם ז'בוטיגסקי , כשאיגפו את הטורקים , לקראת המשך כיבושה של ארץ ישראל המערבית . את הראשה , ותבע מבית"ר שם מינוי זמני של מפ קד לקן בית"ר , שיהא גם ממלא מקום המנהל של בית הספר לאותם הימים . עמידתו של הרב על דעתו עשתה את שלה , ובוגר הגימנסיה העברית , מחוסר הכשרה פדגוגית , הלך אל עירו והוצב בה על קן בית"ר גדול , ועל שני בתי הספר , ביה"ס 'תחכמוני' ובי"ס של ערב . ° ומעשה ברבי טברסקי , הקנאי ושונא הציונים , שנתחמם לבו למראה קנאותם הציונית של חברי בית"ר , והיה מוכן לבוא לבית הכנסת בעירו חוטין , שבביסיראביה ( אז רומניה ) לקדש את דגל הקן , שמשום קנאות אנטי גלותית אף לא נרשם בו שם העיר , ולהסכים לפרישתו על הבימה - מצע לספר התורה , שממנו קראו באותה חגיגה פרשיות מתאימות . הרבי מוויז'ניץ הוא רב סיראט היה מאוהדי בית"ר , ובנו חבר פעיל בבית" ר . * " לעת פתיחתה של הפגישה העולמית הראשונה בווארשה במועד אחד עם הוועידה הארצית של בית"ר בפולין ( 1929 . 1 . 1 ) נקבעה תהלוכה חגיגית של המשתתפים בכינוסים ושל בית"ר וארשה אל בית הכנסת הגדול שברחוב טלומאצקה . שם נערך טכס של תפילה ומזמור , ושם קיבל את המתוועדים בדברי נאום נלהבים בלשון העברית הרב הפרופיסור משה שור . וכך נהגו הרב ד"ר גומר בכינוס באסתוניה , ורבנים אחרים - בכינוסים ארציים וגליליים ובימי מועד . וכך הרב הראשי ליהודי איטאליה , הפרופיסור סאצ'ירדו טי , בא לקבוע את המזוזה ולנאום בחנוכת בתי המגורים בבית הספר הימי בצ'יביטאווקיה . וכך הרב הראשי בפיומה ( עכשיו רייקה , ( הד"ר יוסף פראנק , בא לחנוך את קן בית"ר בעיר . אנשי אמונה ומצוות מצאו את דרכם אל ז'בו טינסקי ואל תנועת הצה"ר , ובכללם מפעילי ' המיזרחי' ו'הפועל המיזרחי ' , בייחוד בפולין , וכן בעוד ארצות . ביוון - בסאלוניקי — היה איש ברית הצה"ר מתחילתה אברהם ריקאגאטי , והוא קשור ב'המיזרחי ' . בית" ר שם נוסדה על ברכי ' הפועל המיזרתי / ואחר תקופה של שותפות , נצטרף סניף 'בני המיזרחי' ברובו הצטרפות גמורה אל בית" ר , כמוזכר . ז'בוטינסקי , שעמד בקשרים קבועים עם ריקא נאטי , חזר והביע לפניו ( 1932 . 12 . 18 ) את תק וותו , שאולי תביא 'גתינותו הכפולה' 'לידי איזו התקרבות בין שתי התנועות ' , ולשאלה לעניין הקושי שבשיתופו של נוער דתי בעבודתה של בית"ר השיב : ימה שנוגע לבית"ר , אי אפשר לנו להכריז , שכולו דתי או שכולו אי דתי , לא בשאלוניק ולא בשום מקום אחר ; אבל תקנון בית"ר נותן את היכולת לייסד "גדודים" דתיים בכול מקום ומקום ' . לרב א"י הכהן קוק , הרב הראשי בירושלים , כתב ( א' תמוז תרפ"ט ) ז'בוטינסקי : 'בהסתדרות " ברית תרומפלדור" יש חוק האוסר על חבריה כל מעשה של חילול שבת בפרהסיא , והחוק הזה הוקבע עוד לפני בואי לארץ , ועד היום לא הגיעה לאוזני שום תלונה בנידון זה ' . על חוק הפרהסיא של שמירת השבת והמועד התאמצו קנני בית"ר בעולם לשמור - במועדוניהם , במתנותיהם , בכינוסיהם , בחוות , בפלוגות העבודה , ולא קל הדבר . ( 230 עדותו של ח . מרחביה , שקיבל בהכרזז התנאינו את המינויים , לא מצד הנהלת החינוך ולא מצד הנהגת ביתיר , אלא מצדו של הרב דמתא . ( 231 עדותו של הד'ר בועז דגון , מפקד הקן וקצין נציבות בית ר ברומניה , על הדגל שנחנך בשנת ( 7 1934 ) 1933 ונשמר בגבורה ונמסר למכון ז'בוטינסקי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר