'חוגי הנוער הלאומי' מצטרפיט לבית"ר

עמוד:376

' ) אבוקה / ( 1932 . 6 . 9 לראות צורך בנוער של הצה '' ה ואף קרא לחייב בספורט את חברי הצה''ר . במאמרו העלה את הטענה הרגילה על חולשת בית" ר : 'בעקב מאורעות שונים נהפך בית"ר לכעין מיפלגה מדינית . ממצב עניינים כזה מוכרחים הבית"רים להימשך למילחמת דעות מדיניות , המוליכה לקראת אי מישמעת ואנארכיה ... אץ הידיים מוכשרות לעשות את שלהן , בעוד המוח עושה את שלו ... את הבי ת"רים מחזיקים בכותלי האירגון האקטיבי יותר מדי זמן . כשהם מתחילים להתבגר נהיים כתלים אלה צרים יותר מדי בשבילם , וזה גורם לעיתים קרובות להתרחקות גמורה מן בית"ר ... ישנה נטייה לפרק את עול העולים הבית"ריים מעל כנפי בית"ר הא"י . ' הדברים הללו לא היה בהם להועיל ולתת ל'חוגי הנוער הלאומי' אפיק פעולה וזכות לעצמאות . עם זאת נעשו ניסיונות לקיים חוגים כאלה אף בירושלים ובפתח תקווה . ה'חו גים' בירושלים פעלו פעולתם בתוך מועדון בית"ר , והללו עמדו בחסותם של 'הביריונים . ' בחוברת משוכפלת 'מצדה' שהוציאו לראש השנה תרצ"ג , השתתפו ש . פריד , דוב פרנקל , וחיים דבירי , וכאן הובאה כרוניקה בית"רית . בחוברת זו הובאו בשער - אולי לראשונה - דברים לשלילתה של הדימוקראטיה הצה"רית ושל הוועידה בווי נה , כאילו נאמרו מטעם החונים המאכסימא ליסטיים , שהערכתם לוועידה 'היא אותה הערכה שחוגים אלה מעריכים כל ועידה שהיא שיש בה פארלאמנטאריות . נסיעתו של אבא אחימאיר היתה יותר עבור הנוער היהודי בגולה מאשר לוועידת וינה . אומנם הוועידה הפעם היתה תשו- בה עבור המאכסימאליסטים מסיבת הפירסום הרב שקיבלו החוגים האלה . אץ בינינו אחד אשר יוכל לתאר מה היתה הוועידה בלעדי אחימאיר , שהיה בה הלב הדופק ויוצר תורת הריביזיוניסם הריבולוציונירי . החוגים המאכסימאליסטיים בא רץ מקווים , כי זאת תהיה הוועידה הראשונה וה אחרונה אשר אחימאיר ישתתף בה . ולבל נרמה את עצמנו - אנו הנוער בארץ ישראל איננו יכולים יותר להאמין ב"פיטיציות" ובצימחונות פארלאמנטארית . ' ... אומנם היתה זו הופעה יחידה במינה של 'בחורי' אחימאיר , בחורים שעלו על רבם בקיצוניותם ובקנאותם , בלא שיהא להם רקע של מחשבה מדינית . קיומו של ה'חוג' הית שלמי היה קצר מאוד . אבל 'חוגי הנוער הלאומי' בתל אביב , שנתקרבו דווקא יותר ויותר אל ז'בו טינסקי ואל הצה"ר , לא האריכו 'לערוך שבת' לעצמם . הללו ראו את מקומם בבית"ר , וכפעי לים בתחומי המעשה , הספורט והתרבות , זכו לקבל תפקידים נכבדים לאלתר , ומהם שעמדו בראש הפעולה למען הכינוס בשביעי של פסח תרצ"ג . ראש בית"ר שיגר להם ( 1932 . 11 . 24 ) ברכה על החלטתם להיכנס אל בית"ר — היא ה'שואפת להיות המוסד הכללי המכיל בתוכו את כל הכוחות המכוונים למטרה הלאומית העליונה . ' כניסת 'חוגי הנוער הלאומי' לבית"ר נחוגה ( 1932 . 12 . 10 ) בטכס של מיסדר חגיגי ובמסיבת מרובת אורחים , בכללם ר' דניאל סירקיס . כוחות עזר חשובים הועמדו לרשותו של מפקד קן תל אביב , אבא זליבאנסקי , וכמה וכמה מפעילי ה'חו גים' הועמדו בתפקידים מרכזיים . ( 206 החוגים הלאומיים 'מצדה' הוקמו ללא קשר מוקדם עם תל אביב , ואילו אחר כך נהיה הקשר הדוק ונתקיימו מחנות משותפים , הפעולה בירושלים היתה בתוך בית'ר , וביוזמת ביתיר , ושלא כמו בתל אביב . בראש החוגים הלאומיים טמד שבתי ורדי . לא היה כל קשר עם 'מסדה' בווארשה . החוגים הוקמו מתוך התחרות עם 'הבחרות הםוציאליסטית / שהירש פעילה מאוד בעיר , ולתכלית רכישתם של חברים חדשים משו רות תלמידי בתי הספר התיכוניים . ברכת ראש ביתיר עם הצטרפות 'חוגי הנוער הלאומי' לבית"ר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר