'על האח'

עמוד:364

פעולות ה'אירגון בתחילתו היו פעולות לימוד והכשרה , שמעיקר טיבען לא היו אלא 'הגנתיות . ' באותן השנים - שנות השלושים הראשונות - היו התוכניות רק בשלביהן הראשונים , ונסובו על הבטחתה של הגנה אקטיבית , בכול מקום שתידרש , כנגד ההגנה המקובלת ביישוב , שהיא הגנה פאסיבית . ברם מתחומה של הגנה לא יצאו אף תוכניות ה'אירגון' באותו זמן , ובוודאי לא פעולותיו . משום כך כמעט שלא נתעוררו קשיי אירגון וסבכי כפל מישמעת בין בית '' ר לבין ה'אירגון . ' ראש בית"ר היה טרוד למעלה ראש וכוח בטרדות מדיניות ובאירגון התנועה , ורק מעט פנאי ומרץ מסוגל היה להעניק לעבודתו של ה'אירגון' ולהתפתחותו . את תרומתו הגדולה נתן ל'אירגוף בכך , שבאמצעותו הובטחה למעשה הצטרפותו של כל בית"רי וצה"רי עולה אל סניפי ה'אירגון , ' וכך העמיד לרשותו לא רק את ה'אקטיב ' בארץ ישראל , אלא אף את ה'אוצרוף הגדול - אוצרון של רבבות - מן הגולה , ואנשי ה'אוצרוף לא זה בלבד שמוכנים היו בכול לבם להצטרפות , אלא אף זה , שהללו ברובם הגדול כבר מוכנים היו למעשה במידה לא מועטת להצטרפות זו , אחר שלמדו לימוד סדיר , או לימוד מרוכז , פרקים מרובים בהכשרה צבאית . ראש בית"ר , ששאף להתחדשותם של הגדודים העבריים , לא ראה - ולא יכול לראות - באותן שנות האתנחתא במדיניות בעולם , ב'אירגוף גורם מכריע וסופי במילחמה לחירות ציון , ועם זאת העריך והוקיר את ה'אירגון' ואת ראשיו , שכן ראה בפעולתם צעד ראשוני , המחייב את הנוער העברי . הוא ציפה לנוער שכולו צבא . לכבודו של הצעד הראשון ולעידודו כתב ראש בית"ר את מאמרו הנודע 'על האח' ( אויפן פרי פעטשאק ( ' על האלף בית החדש , האלף בית של לימוד תורת הירייה . 'אולי יש לכול דור ודור אלף-בית משלף . כזרם חשמל עברה בתנועה כולה קריאתו של ראש בית" ר < לימדו לירות . הוא ניבא וידע מה ניבא / 'בשביל הדור הגדל לנגד עינינו ושעל כת פיו תוטל כנראה האחריות למיפנה הגדול ביותר בתולדותינו , יש לאלף בית צילצול פשוט ביותר : צעירים , לימדו לירות . ' ודאי חשובה התחייה הרוחנית והתרבותית , וראש בית"ר יהא האחרון שיחשדו בו בזילזול כולשהו בנושא גדול זה , אלא ש'כורח המציאות ההיסטורית מצווה עלינו : אם תהיו אנשים מלומדים וגם תדעו לחרוש אדמה ולבנות בתים , תדברו כולכם עברית ותכירו את כל הסיפרות הלאומית שלנו , משירת דבורה עד אביגדור המאירי ושלונסקי , ולירות לא תדעו - תהא התקווה מכם והלאה . אולם אם תדעו לי חת - אולי תהא תקווה ... הכול מבינים , שמכול התנאים להתחדשות מדינית , הרי הידיעה לירות היא לצערנו התנאי החשוב ביותר . ' ועל כך חזר ראש בית"ר לצורך הדגשה : 'ציונות היא התיישבות , ומשום כך תלוי כל גורלה בכות מזויין . חשוב לחרוש , חשוב לייצר , תשוב לדבר עברית . אבל לצערנו חשוב אף יותר לדעת לירות . אם לא - עלינו לוותר על המישחק בהתיישבות . ' ועוד : שיקול היסטורי עולמי - 'אין איש מאתנו נביא ואינו יכול לומר , אם מצבה הנוכחי של אנגליה הוא מחלה קצרה , או התחלה של הקץ . אבל דבר אחד ברור : יהיה אשר יהיה , יהיה המחר עטוף מיסתורין כפי שהינהו — לימדו לירות . אם עוד תפרח אנגליה כמעצמה עולמית , אם עוד תדע להעריך את חשיבותה של ארץ ישראל יהודית בשביל האינטרסים העולמיים שלה — אפשר יהיה לשאת ולתת עמה , אבל אך ורק בשמו של עם המוכשר להבטיח בעצמו סדר ושקט בשטח הנתון להתיישבות היהודית . ואם לא כן יתפתחו המאורעות , ואם הפרק של אנגליה בתולדותינו נסתיים מבחינה אובייקטיבית , הכרת הוא לנו להתכונן באותה פינה של העולם במיזרח , הטומנת בקרבה את גורלנו , למאורעות , שבהם תהיה אך ורק לעם היודע

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר