'על האח'

עמוד:363

' על האח' עם התארגנותו של האירגון הצבאי הלאומי — כשנצטרפו יוצאי ה'הגנה' מירושלים וממקומות אחרים ועמם קבוצות ה'הגנה' של בית" ר בתל אביב למחנה ארצי אחד - נפתח בגיוס נרחב למדי , לפי מידת האפשרויות המעשיות להדרכה , בין הבית '' רים שבערים ובמושבות . חובתו של הבית '' רי היתה להצטרף ל'אירגוף , וכדבר חוק לא-כתוב היה , שהבית" רי יפעל בו , ולא ב'הגנה' שהיתה נתונה כולה למרות השמאל . הבית"רים נתנו מכוחם וממרצם ל'אירגון ' , ומתחילתו מילאו בו תפקידים חשובים למדי . ראשי ה'אירגוך היו אישים בעלי הכרה לאומית יציבה , וברובם לא יצאו מהצה"ר ולא מבית" ר . בין המתגייסים אליו היו סטודנטים ותלמידים ו'עמך , והבית" רים הרגישו בו בדרך כלל הרגשה נוחה של הבירות בגוף לאומי וכללי . ל'אירגון' היתה הנהלה ציבורית משלו , ובה השתתף אף הרב מאיר ברלין , וכן השתתף בה בא כוחו של ז'בוטינסקי . נציבות בית" ר נתנה אימון מלא בהנהגת ה'אירגון , והעמידה לרשותן את חבריה ואת קשריה . כל פלוגות בית" ר היוו למעשה אף יחידות ב'אירגון / וכך נתפרשה פעולתו במושבות הרבה , ובייחוד במושבות הגליל . בית" ר נתנה אימון מלא ביוזמי התארגנותו של ' האירגון הצבאי הלאומי' הראשון בהנהגתו של אברהם ( זילבר ) תהומי ( וכינויו במחתרת 'גדעון , ( ' וללא חשבונות של יוקרה לא באה בתביעות אישיות כולשהן לגבי התפקידים המרכזיים והפי קודיים ב'אירגון ' . תהומי נסתייע במפקדים מחבריו , תלמידיו , והפיקוד בערים המרכזיות נמסר לאנשי מיקצוע ובעלי השפעה בחוגים הלאומיים , ובייחוד בהסתדרות 'מכבי ' . עם מפקדים אלה נימנו אברהם קריצ'בסקי ( וכינויו 'דן , ( ' אליהו ( וינר ) בן גרא ( וכינויו 'גד , ( ' אברהם ( אלפר ) בן זיו . רק תפקידי סגנות בפיקוד הגבוה נמסרו לבית '' רים משה רוזנברג ונחום לווין . אף במיפקדה הכללית לא תבעה בית" ר תביעות כיתתיות או אישיות לעצמה , ובה השתתף תקופת זמן אליהו בן חורין מראשי הצה"ר ואיש אמונים של ז'בו טינסקי . בית" ר ראתה את עניינו של ה'אירגוך כעניין לאומי כללי , ולא חששה כלל אותו זמן מסטיות כולשהן בתוכניתו הלאומית היסודית ובשיטתו הצבאית האקטיבית , כנגד השיטה הסטאטית ההגנתית שבה התפארה ה'הגנה' הנתונה למעשה למרותה של ההסתדרות 'הכללית ' . בוויכוחים לאחר שנות דור עלתה הטענה , שה ' הגנה' שימשה כביכול 'גרעין לצבא היהודי / ועם תקומת המדינה ביקש בן גוריון לראות את צבא ישראל המשכה הישיר של אותה 'הגנה / ששמה ( או מהותה ) נרמז בשם 'צבא הגנה לישראל ' . לשון העובדות היתה אחרת , וההיסטוריה חייבת לפסוק פסק אחר , ועמד על כך בשיקול ואיזון מפקדו הראשון של 'האירגון הצבאי הלאומי' הראשון , הוא אברהם תהומי . ראשי ה'הגנה' היו כרוכים אחר ההשקפה הפאציפיסטית שראויה שיטת 'ההגנה' בלבד . הם ראו את עצמם 'שומ רים ' , ולכול היותר היו מסוגלים להעלות על דעתם הקמתה של מיליציה עממית . בצבאיות בכללה ראו פסול גדול , ודחו כל השקפה על שיטות דינא מיות ואקטיביות שהן הן מיטב ההגנה . ביחסם השלילי לכול צבאיות חיזקו את התנגדותם לז'בו טינסקי , ונטלו חלק בליגלוגם של אנשי הציבור וההנהגה על מיפגן , מישטר ומישמעת . זו נהיתה שיטתם הן של אלה מאנשי 'הפועל הצעיר' לשעבר , והן של אלה מאנשי , השומר ' , 'פועלי ציוך , לשעבר . בעניין השיטה היתה דעה אחת הן לגולומב , והן לדוב הוז , והן לטבנקין , ולחשבון שיטה זו ראוי לזקוף לא מעט מכישלונות היישוב בתחום הדאגה לביטחונו . במאורעות אב תרפ '' ט הוכחה אוזלת- ידה של ה'הגנה ' , שלא הכינה כלים , שלא דאגה לכלים ולא שמרה עליהם , ושלא הכשירה אנשים , ושלא ביצרה לה שיטה של אקטיביות ומוביליות על סמך תפיסת הארץ כולה כחזית אחת .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר