הכשר הימית

עמוד:361

הכשרהי מית ביוזמתו האישית של ירמיהו הלפרן פיתח השילטון פעולה גדולה בתחום ההכשרה הימית . הלפרן העיד על עצמו , שנטל שררה בידיו ומינה עצמו כראש המחלקה הימית , בלא להיות מופרע בעבודתו ה'בלתי מוסמכת ' . המינוי שנתמנה לו היה לנהל את מחלקת ההכשרה ההגנתית . הלפרן קרא את סניפי בית"ר היושבים לייד ימים ואגמים לארגן קורסים להכשרה ימית , לדייג ולספנות , ובשנת 1932 כבר היו אתחלות של אירגון הכשרה ימית ופלוגות ימיות בהונגאריה , ליטא , לאטביה , פולין , יוון וסין . הלפרן המשיך במרץ רב בתעמולה , שהחל בה לפניו עמנואל טובים . בעיתון 'המדינה' 2 ) ו ( 1933 . 2 . חזר והדגיש את ערכו של הים להתפת חותה של המדינה , שרובם ככולם של הייבוא והייצוא שלה 92 ) אחוז ) עוברים - אפילו בימים ההם - בדרך הים . אף הסביר בו את הסכנה שבספינות המרובות שבשירות החופי ושבשירות הימי הפתוח , שצוותותיהן ללא יהודים , ובייחוד משייפתח נמל חיפה . הלפרן קרא : 'נוסיף לסיס מת ההכשרה החקלאית לכיבוש האדמה לצורך " גאולת הארץ" את סיסמת ההכשרה הימית לכיבוש הים ולביניין המדינה העברית ' . הלפרן כסבור היה , שוועד קרן תל חי באנטוורפן הוא שיקנה את הספינה הראשונה לאימונים בשביל ביתיר — לחוג את החג הזה ... שנה שנה , ואומנם ביום ההכרזה על קיום הגדודים ולא ביום שביתת הנשק . הפלוגות לבית'ר ! אתן הפלוגות החיות מכוח כוחם של הגדודים העבריים , אתן הפלוגות לכיבוש העבודה בארץ , לקליטת העלייה הביתירית — אתן גרעין לגדודים שעוד בוא יבואו ... קיראו בעוז ביום חגכן ! קדימה הפלוגות לבית'ר . ' ! מחיי צבא ' . ודאי 'המילתמה היא מכוערת ' , אלא שחיי הצבא יש בהם צדדים יפים רבים , ובייחוד בחיי מתנדבים . יש ערך למישמעת , ויש ערך לטכס . ובמאמרו ציין במפורש : 'הנני כותב דב רים אלה על "ברית תרומפלדור . " אומנם לא כל חלקיה של הסתדרות צעירה זו הם בעלי אופי אחיד : בארצות אחדות מובלט הקו המיליטא ריסטי בחינוך חבריה הבלטת יתר , באחרות מודגש פחות . אולם אין הם מתביישים בכך , שמט רתם — אחת ממטרותיהם החשובות ביותר - היא להחדיר רוח זו של חינוכם בכול מקום , להשריש בנשמה היהודית הצעירה את הכישרון לפעול בעניינים קולקטיביים בחלקיה של מכונת המונים אחידה , וכן את יחס הכבוד לצורה התרבותית - לצרמוניאל . דבר זה דרוש לכול העמים , אולם רק עיוור לא יראה , שמבין כל האומות בעולם הרחב אנו היהודים זקוקים לכך ביותר ' . ' יום הגדודים' נחוג בקננים הרבה בחגיגיות ובפומביות מרובות . בכול מקום ניתנה הזדמנות לכבד את חיילי הגדודים וקציניהם כאורחי כבוד . בתל אביב נערך ( 1932 . 9 . 2 ) בפיקודו של ארבר מיסדר גדול של הנוער הלאומי במיגרש ה'מכבי' בהשתתפותם של חברי בית"ה 'מכבי ' , צופים קשישים , נוער לאומי ונוער תימני , ובהשתתפותה של פלוגה של החיילים המשוחררים מן הגדודים העבריים . אחר המיסדר יצאו הפלוגות לתהלוכה בעיר , ללא נטילת רשות מוקדמת , ובניגוד לטענת האיסור מצד המישטרה . באסיפת עם גדולה ב'בית העם ' נאמו אותו יום ארבר , בן ימיני , איתמר בן אב , " י בן ציון ידידיה . 198 בווארשה נערכה חגיגה גדולה במיגרש ה'מכבי / בהשתתפותם של 2000 חברים , בארבעים פלוגות של בית" ר , שיצאו בגמר המיסדר לתהלוכה ברחובות העיר . בחגיגה הגדולה , בנוכחות קהל אורחים רב , נאמו רמבה , יוסף הפטמאן ויהושע ה . פארבשטיין . ( 198 פלוגות ביתיר קיבלו בהתרגשות את 'חג הגדודים ' . הן ראו בעצמן המשן להם , וגרעין לגדודים חדשים . ב'אינרת לעולי ביתיר' ( ספטמבר ( 1932 כתב מרחביה ; 'מהי הציונות בלי רעיון הגדודים העבריים — לא כלום . ' ולסוף : 'אין ציונות בלי מילחמה , אין חופש בלי קורבנות , ואין מדינה בלי גדודים . הציונות של היום הזה היא כולה פחד ... עלינו — תנועת

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר