|
|
עמוד:359
יום הגדודים העבריים כשמלאו ( ב ( 1932 חמש עשרה שנה לייסוד הגדודים העבריים שלח ראש בית '' ר כרוז אל קנני בית" ר — דברי התעוררות לכבודו של רעיון הגדודים ומכוחו של רעיון זה . "" מאז הוחל לחוג את 'יום הגדודים' בבית '' ר מדי שנה בשנה . ' יום הגדודים' היה יום של השראה לבית" ה יום של הוקרה לראשונים ( שכמה וכמה מהם פעילים אף בבית'ר בהווה בארצות שונות , ( יום של געגועים לחידוש העבר הצבאי בעם , יום של התעור רות לנכונות להתגייסות מליאה , ויום של חשבון הנפש ציוני . עם קיומו של 'יום' זה במועדוני בית '' ר נמצא ביטוי סמלי נאות להמשכיותה של הגדודיות העברית בבית '' ר . כרוזו של ראש בית '' ר ( המובא להלן ) מגלה מעט מלבו ביחסו לגדוד העברי ולרעיון הגדוד העברי . ואומנם בד בבד עם הרחבת הפעולה הצבאית בבית"ר בא ראש בית"ר לבסס שוב את המש מעות האידיאולוגית של פעולה זו , ולהסבירה אף לציבור היהודי הרחב . במאמרו 'על המיליטא ריסס " * ' העמיד את הדברים על חודם . ודאי , מיליטאריסם 'מלה בזויה' ו'רעה היא המילחמה , ' אלא שכול 'תנועה אידיאליסטית בעולם שואבת לכול הפחות מחצית ממונחיה הטכניים ושלושה רבעים מן הריתוריקה התעמולתית שלה דווקא ( 196 מאמר מיוחד , בשם 'הנדוד / כתב בהזדמננת זו . טי' כתבי ז'בוטינסקי , כרן 'בדרך למדינה / גגמ' . 38—33 נדפס אף בקובץ לנוטר הבית"רי . ( 197 נתפרסם בעיתונות ובקובץ לנוטר הביתירי 1 , ( 1933 ) ב כתבי ז'בוטינסקי , 'בדרך למדינה , ' עמי . 45—39 והטיל כובד מישקלו לעריכת תימרונים מוקדמים בלאטביה — במיסגרת התוכנית לתימרונים אר ציים מוקדמים - ותיכנן ( יאנואר ( 1932 את עריכתם תוך כדי שיתוף כל חברי בית '' ר במדינה . לימים ( מאי ( 1932 יצא אל מרדכי כץ בקובנה , לתאם עם בית"ר ליטא עריכתם של תימרונים משותפים לשתי המדינות . השילטון מסר את תיכנון התימרונים העולמיים לוועדה מיוחדת בפאריס , שחבריה היו ירמיהו הלפרן , עדייה גוריביץ , ' ערי ז'בוטינסקי וזאב ( ולאדימיר ) מאלינוב , ואחר כך אף שומאכר . בתחילת פברואר 1932 הגישה הוועדה הצעה מפורטת 50 ) דפים ) לקיים את התימרונים בשנת . 1933 אף לאחר מכן הוסיפה הוועדה לשבת על המדוכה בשאלה קשה ומסובכת זו . בישיבת השילטון עם ראש בית '' ר בפאריס ( 1932 . 3 . 18 ) הוטל על ועדת התימרונים לעבד הוראות מפורטות לאירגונם של התימרונים . בה בישיבה הוחלט שוב על פתיחת בית הספר למדריכים בפאריס , בית ספר מקיף לפי תוכנית קבועה מראש . אחר התימרונים הארציים היתה הכוונה לקיים את התימרונים העולמיים בפולין . התעוררותו של גולד לערוך בהקדם את התימרונים בלאטביה , השביעה את רצונו של ראש בית '' ר , שראה להביע ( 1932 . 4 . 2 ) דברי ברכה : ' הנני מברך את הנציבות על היוזמה הטובה - לערוך תימרוני בית '' ר למדינת לאטביה . אני מקווה , כי ההתחלה תהיה במהרה למינהג תמידי בכול סניפי התנועה . יש לנו צורך גדול ב '' בחינות כלליות '' ממין זה , אשר בהן נראה לעצמנו וגם לקהל עד כמה התקדמנו ומה עודנו חסר לנו במיקצוע החשוב ביותר של העבודה הבית '' רית — בחינוך הצבאי . ' ימי התימרונים בלאטביה נקבעו ל . 1932 . 7 . 14- 10 באוקטובר 1932 החליט השילטון לדחות את תימרוני בית '' ר העולמית לשנת , 1934 ובשנת 1933 לקיים רק תימרונים ארציים בארצות : ארץ ישראל , פולין , לאטביה , ליטא , אוסטריה , הונגאריה , צ'יכוסלובאקיה , גרמאניה . בשנת 1933 היו כמה סניפים פעילים בהכנות לתימרונים . בפולין תוכננו תימרונים גליליים באיזה לובלין , וכהכנה אליהם יצא קן קוטנו במארש של 50 ק" מ . בצ'ס '' ר היתה פעילות מרובה לפי תוכנית התימרונים , וכן בסניפים ארציים את רים .
|
|