|
|
עמוד:347
בקרב הנוער היהודי . הוועד הפועל בלונדון החליט לעכב את החלטתו הסופית בנושא זה עד שיקבל את תשובות שאר הוועדים המרכזיים של הצה"ר . חוות דעתו של הוועד המרכזי בבלגיה היתה ( לפי הודעת הוועד הפועל , : ( 1931 . 9 . 9 גם חברי בית"ר זכאים לדון בשאלות פוליטיות , ויש להביא בחשבון את יחסם והאינטרסים המיוחדים שלהם כבית '' רים . לאחר כישלון הפעולה למען הכרזה על מטרה סופית בקונגרס הציוני נתחזק ז'בוטינסקי בדעתו , ששוב אין לכלות את כל הכוחות בעמל ללא שיור בתחומי ההסתדרות הציונית . בהליכה לקונ גרס י"ז ראה בבחינת כישלון , שאין עוד הכרח לחזור עליו . ז'בוטינסקי , שמאז ראה את דבר הפעולה המדינית העצמאית לא רק כעניין של סיכוי ותועלת , אלא אף כעניין מוסרי , ביקש שוב להדגיש עד מה חשובה שאלת עצמאותה של הצה"ר לגבי בית"ר ; ויותר מזה : בראש וראשונה לבית"ר . בית"ר מחנכת ברוח הציונות הצרופה ודחיית הפשרות , ואילו הקונגרס בא ללמדנו , שהצה"ר אינה רשאית לתת יד לפשרות , שסופן שהן נעשות על חשבון עתיד העם . 'החש תתפות בקונגרס והחינוך הבית"רי הם תרתי דסתרי' . 192 וכך הודגש במיוחד מקומה של בית"ר במערכה הציונית הפנימית . ז'בוטינסקי , שביקש תחילה להניח לתנועה שתח ליט על דרכה בלא התערבותו היתירה , יצא לחופשה ממושכת , ברם ראה את עצמו אנוס לחזור לפעילות , כדי למנוע אנדרלמוסיה ולקרב זמן ההכרעה , ועל כך הודיע ( 1931 . 9 . 6 ) לגרוס מאן . ז'בוטינסקי היה מוכן לדיון ענייני חברי שקט , ו'רצוי אפוא שהשאלות הכרוכות בכך יוארו בשלימות בוויכוח פומבי חופשי , הן מבחינה ריביזיוניסטית והן מנקודת הראות המיוחדת של האידיאולוגיה הבית"רית . ' הוא ביקש לעודד ויכוח כזה , מתוך יחס כבוד הדדי , וכך הובאו הדברים למושב המליאה של הנהלת הצה"ר שנתכנס בקאלה שבצרפת 28 ) . 9 . 29 ו 93 ו . ( הפעולה האירגונית , שנעשתה על ידי הוועד הפו על בלונדון , ללא השתתפות החברים מפאריס , היה בה כדי להרחיק את ז'בוטינסקי מן התנועה בכלל , וכדי להפריד ממנה את בית"ר . בפולין , , , שממנה ציפה ז'בוטינסקי להבנה לדרישותיו , ואף ליחס אוהד , פעלו אישים , שהיו כרוכים אחר הוועד הפועל בלונדון בכול נימיהם . לפיכך , כנראה , שלחו לז'בוטינסקי את ההזמנה לוועידת הצה"ר בפולין רק באיחור ולאחר היסוסים . ז'בוטינסקי ראה להגיב בעניין זה תגובה אישית במיכתב פרטי , ששלח 7 ) ו . 9 . ו 93 ו ) לפרופס . לאחר ימים מעטים ( 1931 . 9 . 24 ) שלח ראש בית"ר לפרופס מיכתב רשמי , ובו הסביר את עצמו , שלא היה פנוי לעבודת בית"ר עד עכשיו . ' עתה החלטתי להקדיש זמני וכוחי לבית" ר . ' הוא ציפה לאחדות בתנועה , ודאי מתוך ציפייה להחלטותיה של הישיבה בקאלה . אומנם דרכי בית"ר לא ישתנו בכול תנאי ואופן , אלא שלבשורת הסכם ושלום ודאי שמור מישקל משלה , משלא יבחבז עוד המרץ האירגוני , הן של הצה"ר והן של בית"ר בחיכוכים פנימיים , וכולו יופנה לתכלית המשותפת הנרצית . בעמודים הבאים ' מיכתבי ראש בית " אל פרופס בעניין הויכןח בהצה . ( 192 עי' לשון החוזר של ראש בית"ר , נדפס ב'ראזסבייט / . 1931 . 8 . 30 עם הבחירות לקונגרס הציוני י '' ח ראה בן גוריון ' ) הפועל הצעיר ( 1933 . 7 . 7 ' , לנגח במוסריותו של ז'בוטינסקי , תוך כדי שימוש בהסברו של ז'בוטינסקי בעניין ההליכה לקונ גרס . בן גוריון לא היה מעוניין לתת את דעתו על כך , שז'בו טינםקי כאיש ציבור לא שם את עצמו דיקטאטור ולא ציווה ' כזה ראה וקדש ' , אלא רודף שלום היה ומוכן לוותר על שלו , כשחש בדופק רצונו של המחנה . אומנם חש ז'בוטינסקי , שהמחנה כולו כרובו מעוניין בו ובדרכו עניין מוחלט , לא היה נכון עוד להשאיר את הפיקציה הדינזוקראטית שבוועד הפועל של גרוסמאן וחבריו . מצד אחר חש ז'בוטינסקי , שהמחנה עדיין קשור להסתדרותו של הרצל , ועדיין לא אמר נואש , ומוכן לעוד ניסיון בקונגרס הציוני , ולפיכך 'הקפיא' את דעתו מפני דעת החבריס מן השורה , ברם לא ביטל אותה . ודרך אגב , שלא ללכת לקונגרס הציוני י'ח ( אבגוסט ( 1933 לא ניתן לתנועת ז'בוטינסקי , משום שהסתלקות כזו היתה מתפרשת רק כבריחה נזן חזית המילחמת לטיהורם של םטאבסקי וחבריו , ועם זה לטיהורו של כל המחנה הציוני . הסתלקות כזו בזמן ההוא כמוה כמו קריעה לא רק בהסתדרות הציונית , אלא אף בעם העברי ובהיסטוריה העברית .
|
|