|
|
עמוד:336
העלייההבית " רית ודרכה - דרך פלוגות העבודה את שאלת אירגונה של העלייה הבית"רית לארץ-ישראל העלו שלוחי ארץ ישראל בכינוס , גרשון שץ , מראשוני עולי בית"ר וממייסדי 'מנורה , ' ואליעזר אדרי , מראשוני בית"ר בארץ ישראל . בחר היה לכול , שהשאלה נשאה עמה חשיבות משורה ראשונה הן לגבי בית" ר בארץ ישראל , והן לגבי בית"ר בתפוצות , ובמידה לא מועטת לכול תנועת הצה '' ר בעולם . ש ץ הקיף בהרצאתו את קומפלכס השאלות העומדות לפני התנועה בארץ ישראל בתחום יחסי העבודה מבחינת המציאות הארץ ישרא לית , ועל רקע מציאות זו בא לדון במעשה ובהלכה של אירגונם של העולים הבית"רים , שהחלו מגיעים במיספרים ניכרים , ואף בקבוצות , מכמה וכמה ארצות באירופה , אחר שהעלייה הבית"רית היתה במשך שנים אחדות מצומצמת במיספריה , ורובה ככולה מארץ לאטביה . בטעם ביקש שץ להדגיש את המיוחד שבעליית הבית"רית ואת ההבדל הצפוי בינה לבין העלייה הצה '' רית : 'העלייה אינה מאורגנת כלל וכלל בהתאם לתפקידי בית"ר בארץ , שהם בו בזמן אף משימות ריביזיוניסטיות . בחפצנו לבנות מדינה , זקוקים אנו לקאדרים מאורגנים . כשבא לארץ ריביזיוני פשוט אין באפשרותנו לנצלו כרצוננו ... יש לנו צורך באנשים העומדים תמיד הכן לפקו דתנו , וכאלה יכולה לתת לנו אך ורק ביתיר . מכאן ההכרח בעלייה בית"רית , ואילו עד כאן היתה לנו עלייה ריביזיוניסטית של בית '' רים . ' שץ הביא לכינוס את דבר המיפנה שחל בהשקפותיהם של העולים הראשונים כלפי הסתדרות העובדים 'הכללית' עם התגבשות אופיה כגוף פוליטי מובהק : 'בתנאים כאלה אין לחברינו שום אפשרות להישאר בתוך הסתדרות העובדים ' / הכללית . / ' אם חברי בית '' ר , עולי לאטביה , עוד חשבו לפני שנה , שאפשרית מילחמה נגד הכיוון הקיים בתוך הסתדרות העובדים גופה , נוכחנו לדעת , שלהישאר בהסתדרות פירושו - בגידה בציונות המדינית . הציביון המדיני המיפ לגתי של ההסתדרות והנגישות נגד חברינו - אלה הם שני הגורמים , שדחפו לייסודו של איר גון עובדי בית"ר והצה"ר . לולא אירגוננו העצמאי משוללים היינו יכולת לקלוט את העלייה לעניין עקרון המישמעת בבית" ר באו בדברים מודגשים קלמן פויארשטיין ( רומניה ) ואלכסנדר רייטר ( גרמאניה . ( חברי המיפקדה העליונה יואלסון והופמאן יצאו להגן על הצעת התקנון . יואלסון הסביר את הרקע ההיס טורי להצעה : 'שבע שנות בית"ר הלאטבית נתנו לנו ניסיון הרבה . באנו לידי הכרה , שכול המנגנון הבית"רי צריך לפעול לפי רמז , והדבר אפשרי רק במיבנה אירגוני צבאי . אירגון כזה היה לבית"ר הלאטבית בשנה הראשונה לקיומה . ברם בהשפעת "תנועת הנוער" ו"השומר הצעיר" הנהיגה בית"ר את השיטות הדימוקראטיות , שתוצאתן היתה פילפוליסטיקה שחדרה לתוך הלך מחשבתם ועבודתם של הבית"רים . החלוקה הלא שיטתית לכיתות "תרבותיות '' לא הצליחה , שכמעט כל זמן עבודתן מסרו להסברת עניינים טכניים . מכאן אף חוסר הידיעות בספורט ההגנה ובשאלות האידיאולוגיה . אפילו המיפלגות הדימוקראטיות הגדולות מאורגנות על > סוד צבאי , ומהו ה"שוצבונד , " וכר ז בזמן של מילחמה לוקח גם רודף השלום הגדול את כלי הזיין ביד . ' 'תפקיד התקנון החדש לחנך בית"רים אנשי מישמעת . ' ד"ר הו פ מאן בא בדברים מגובשים ומוחלטים : 'מובן מאליו , שיסוד בית"ר הוא הפקודה , ולא ההחלטה שבאה לאחר ויכוחים הנמשכים יום ולילה . על ידי ויכוח אי אפשר להביא את החבר לידי מילוי פקודה . העירבוביה מפקודות , מוויכוחים , ממישטר צבאי ומ''דימוקראטיה" עלולה ליצור רק תוהו ובוהו . אין מקום בבית" ר לשיטה אחרת מזו שהוצעה מטעם המיפקדה העליונה ' .
|
|