|
|
עמוד:333
שרה המיקצועית בכובד ראש . אל ההכשרה המיקצועית אין צריך לקבל אלא את אלה שגמ רו שתי ההכשרות האחרות ' . בשביל ארץ ישראל ראוי כמעט כל מיקצוע , ולא רק החקלאות . ' להכשרה המיקצועית נודע כמו-כן ערך חינוכי - התרגלות החבר לעבוד בתנאים קשים ובעבודות קשות ' . ההכשרה המיקצועית צריכה להיות חובה על כל החברים , וזו צריכה להתנהל בהנהלת שילטונות בית"ר ובפקודתם . הרב ס ג ל ו ב י ץ / שנכח בישיבה , שאל בנוגע לכשרות במוסדות ההכשרה של בית"ר , וקיבל את תשובתו של ד י ס ג צ' י ק על חובת השמירה של הכשרות במוסדות המתנהלים על ידי בית"ר . דיסנצ'יק הביע את התנגדותו לשלוח ברכה ל'רודי גל' בפאריס , משום שנולדה תוך כדי פרישה מבית" ר , ועלולה להפריע בהתחרותה להתפתחות בית"ר . בית"ר עצמה צריכה להקים בכול הארצות את פלוגותיה הימיות . אייזיק ר מ ב ה ( פולין ) התנגד לשלושת הניסיו נות , שעשו שלושת המרצים להעדיף כל אחד ואחד את ההכשרה 'שלו ' . לפי ראש בית"ר ההכשרה ההגנתית קודמת אף לעברית . התיסה שבא לייצג רמבה . 'כל שלוש ההכשרות הן שוות בערכן ובחשיבותן בחינוך בית"ר ' , ואם להבחין הבחנות — הראשונה היא התרבותית . רמבה העיר בעניין שיטת ההוראה , וביקש להעדיף את ה'שיחות' על ה'הרצאות . ' כן הדגיש את תשיבו תה של שאלת העיברור , וסיים בנושא החינוך הצבאי : 'יש סבורים , שבית"ר צריכה להיות כולה מיליטאריסטית . אין הדבר נכון , שהרי בארצות שהחומר האנושי שבהן אינו עומד על הגובה התרבותי הנחוץ עלול לבוא בדרך הניהול המיליטאריסטי טישטוש של המושגים ' . ד"ר קפל בא להסביר את עמדתה של ליברטאל בעניין החינוך היעיל ביותר לבית"ר . 'אל נשכח , שיכולים אנו , נגד רצוננו , לחנך יהודי גיטו דוברי עברית . עלינו ליצור טיפוס חדש , שאינו מקדיש את כל מרצו לפילפול והבלים ' . דווקא בדרך לימודה של ההיסטוריה נלמד את המציאות שלנו , ולא נרקיע בפאנטאסיות . על שווי ערכן של שלוש ההכשרות התעכבו צבי פ יי נבר ג ( ליטא , ( מרדכי אולמרט ( סין , ( יוליוס גרוס ( צ'ס"ר , ( ואף ירמיהו הלפרן , שהוסיף לדיונים המופשטים כמה הבחנות ענייניות , כגון הצורך ללימוד השימוש בנשק תם , מצד אחד , ושטעות היא 'לחשוב שבית"ר היא אוניברסיטה לאינטליגנציה עברית ' , מצד שני . מעין חידוש לכאורה היה בהנחתו המודגשת , ש'אין להשמיד על ידי חינוך מיליטאריסטי את אינדי בידואליותו של הבית"רי ' . 'ביסוד אירגוננו יש להניח את הפארטיזאניות ולא את הצבאיות הטהורה ' . צירים רבים נצטרפו לוויכוח והעירו הערות חשובות לגופם של נושאי הדיון . יוסף כ ר ו ס ט ( פולין ) האיר לגבי המצב למעשה בתחום ההשכלה ועל הקושי בתוכנית אחידה לחברים ברמה תרבותית שונה . אף הוא העדיף את ה'שיחות' על ה ' הרצאות ' . ו י י ס ב ר ג ( דאנציג ) הניח : אין בחירת מיקצוע לפי פקודה , אלא לפי בחינת כישרונות מטעם ועדות מיוחדות . משה ג ו לד ( פולין ) העיר על הרמה הפרימיטיבית בחינוך הצבאי , ודרש את הקמת בית הספר למדריכים . דוב אזגוד ( פולין ) ראה בהכשרה המיקצועית גורם להבראת הכלכלה של העם . הוא התנגד לקבלתם של חברים לבית '' ר ישר לדרגה ג ' . אליהו ג ל עז ר ( דאנציג ) התריע נגד חיפוש מומים והדגשת חסרונות קטנים , הע דיף לראות את האחידות שבכלל פעילותה של בית"ר , והציע להעשיר את התוכנית המעשית באמצעות שיטה נרחבת של טיולים . יחזקאל די לי ו ן ( ליטא ) התעכב על ערכה הסגולי של כל הכשרה והכשרה , שאינה בבחינת עולם בפני עצמה . צדיק ( גרמאניה ) ראה את התיסה של ליברטאל על תפקיד החינוך הבית"רי ליצור ' אזרת פוטנציאלי של המדינה היהודית ואת החלוץ לשירות העם' כתיסה החלה על כל הציו
|
|