צ'יכוסלובאקיה

עמוד:305

המיפקדה הראשית , וכן עוד מהפעילים וההוגים ; האנסי אורטמאן , שלום שנפלד , צבי ברסט , ב . פרנינגר , ד"ר מארטין ליכטנר , ועוד : לובוצקי , דיליון , פרופס , אביגדור המאירי , גולדשטיין / גורבי , / ואחרים . החוברות הקטנות האלו גדושות היו בחומר רעיוני , בדיונים על בעיות כלליות , כסוציאליסט וקאפיטאליסם , ועל עמדתה של בית"ר בתוך עולם מתנגש . כך נידונו בהן השאלות על מהותה החלוצית של בית"ר , על ההכשרה המיקצועית הכללית , ולאו דווקא חקלאית , ועל מקומה של ארץ ישראל בתוכנית עבודתה החינוכית של בית"ר , בקשר לדעות השונות לפירושה של חובת העלייה . יוסף גולדשטיין / גורבי / יצא נגד לו בוצקי ותבע 'פאליסטינו צנטריסמוס' מלא , כשם שיצא קודם נגד ליכטנר בעניין דעותיו על סוציאליסט . כבר מהגיליון השני החלה תפוצתו של העיתון להיות ניכרת במיספר 450 ) ומעלה . ( שנת 1930 היתה שנת ביסוסה של בית"ר בצ'יכוסלובאקיה בכלל , ובחלק המיזרחי של המדינה בפרט . לזמן rvrown השנייה באבגוסט 1930 כבר נתקיימו 29 קננים מאורגנים , ועוד תאים , ומיספר החברים הכללי כבר הגיע ל 22 . 1200 קננים כבר היו מיוצגים על-ידי 83 צירים בוועידה . בית"ר היתה אז ראשונה בעבודת הקקיל באזורים המיזרחיים . בית"ר בצ'יכוסלובאקיה נעשתה קשורה בתנועה העולמית , באמצעותם של דיסנצ'יק והופמאן מהמיפקדה העליונה , בזכות פעולתה של מרים חאבקין בהכשרות להוראת העברית , ובזכות ביקורי בית"רים מארצות שונות , ובייחוד מהונ גאריה . הדופק האירגוני נעשה אינטנסיבי מאוד וי ועידות ופגישות אזוריות וגליליות , כינוסים ; הקמת ' הכשרות' הרבה ; הוצאה קבועה של ה'חוזר' - דו שבועון פנימי , שהביא את פקודות המיפקדה וכרוניקה על ביתיר , ובירורי שאלות רעיוניות . ה'הכשרות' פעלו בייחוד בקייץ , ואליהן פנו חברי בית" ר , ללא אידיאולוגיה 'פועלית / אבל פועלים ממש , ולא פוליטרוקים . שמם הלך לפניהם כמ סורים בעבודה , ממושמעים ועליזים , ובעלי אחו זה יהודיים ביקשו מהם לעבודה באחוזותיהם . הקושי היה לקיים את ה'הכשרות' בחורף , וכולן רוכזו מטעמים משקיים למקום אחד : בראטיס לאבה . ביתיר בצ'ס '' ר מעוניינת היתה מאוד במיפעל למען תוצרת הארץ , שלו הטיפה ביתיר , ודווקא כאן היו לו תוצאות ממשיות : שוק תדיר למרבדים - תוצרת 'מרבדיה' בירושלים . בפברואר 1930 הקציב המישרד הארץ ישראלי לבית" ר את חמשת הרישיונות הראשונים לעלייה . המועמדים הלכו לווינה להשתלמות קודמת בס פורט המגן ובנשק . בית"ר , הפעילה מאוד בהכשרותיה , לא קיבלה שום תמיכה , כנגד התמיכות המרובות שקיבל ' החלוץ' מן ההסתדרות הציונית במדינה ומן ההנהלה הציונית בירושלים . אף מגבית לטובת בית"ר ביקשו לאסור , אלא שקיימוה על אפו של האיסור . הסתדרות 'החלוץ' — בעזרתה שלההס ^ תדרות הציונית , דרשה איחוד המיפעלים בתחום ה'הכשרה' באמצעות 'ראמן פרבאנד ' / איגוד ' מיסגרות' / לסידור ה'הכשרה' והעלייה . 'החלוץ' נתכוון בהצעתו לעצור את גידול השפעתה והתקדמותה של ביתיר ולפקח עליה . ההסתדרות הציונית היתה מעוניינת בייחוד בצימצום תקציבה לענייני 'הכשרה . ' בית"ר דחתה ההצעות . בצ'יכוסלובאקיה , ובייחוד באזורה המיזרחי , עשתה בית"ר פעולת חריש עמוק בשטחים קשים לחריש ציוני . אף לאחר מאורעות תרפ'ט עדיין היו פינות נידחות בסלובאקיה וברוסיה הקאר פאטית , שאליהן לא הגיע שימעה של התנועה הציונית , ואף לא שימעו של ז'בוטינסקי המנהיג . שם ישבו יהודים מעטים במקומות רחוקים , קשורים בחצר הרבי , נתוקים מכול עיתונות יהודית ומכול סיפרות יהודית , ושרויים בדאגות פרנסה קשות שלהם . מהמרכז בבראטיסלאבה גת ד"ר אוסקאר רבינוביץ'

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר