|
|
עמוד:300
נגד הסתדרויות קאתוליות ונגד הסתדרויות סוציאליסטיות , בלא להשאיר אפשרות פתוחה להימנות על הסתדרויות נוער אחרות . סברה ראשונה היתה , שבית"ר תהא משועבדת למישמעת הכללית ולסדרים הכלליים של הצופיות הממלכתית הליטאית . בתחילת ו 93 ו עדיין היתה שאלת הזי קה של בית"ר לחוק החדש מעורפלת לגמרי . כץ ודיליון , המיפקדה הראשית , כתבו ( 1931 . 2 . 2 ) לקננים : 'בנידון להתבהרות הייחוסים בינינו ובין הצופים הליטאים , עוד אין אנו יכולים להודיעכם פרטים . כל השאלה לוטה עוד בערפל . דבר אחד ברור : אנו נהווה חלק של התאגדות הצופים הכללית בליטא ... קישרו קשרים עם היחידות הצופיות שבעריכם , בואו בדברים עם ראשיהם , בקרו במעונם , הזמינום אליכם וכוי . הייחוסים עתה צריכים להיות חופשיים , בלתי אובליגאטוריים , ובנויים על יסוד אדיבות יפה ' . תכליתם של המאמצים הראשונים היתה להבטיח מידה מרובה של עצמאות בתחום החינוך והעבודה התרבותית . לימים נתמעטה הדאגה מצד קיומו של החוק הכללי . בנובמבר 1930 שהה ראש בית"ר בליטא , ושוב עורר את הקהל היהודי ואת הנוער . רושם גדול עשה נאומו בקובנה ( 1930 . 11 . 2 ) על השאלה הסוציאלית , שקטעים ממנו נשלחו לקננים - ללימוד . לאדר 1930 הוציאה המיפקדה חוברת עברית בדפוס בשם 'אשמורת ' . כן הוצאה לאור חוברת בגרמאנית . בחוברת העברית הובאו דברים משל ד"ר ריכארד ליכטהיים , צבי פיינברג וד"ר הרצל רוזנבלום . ממנה ניתן לעמוד על יחסם של העברים הצעירים אל תרומפלדור ואל הציונות ההר צלאית . בפקודה מיוחדת לי"א באדר כתבה המיפקדה הראשית : 'הגיבור הגידם — — - הרימונו שוב את דגלו של גיבורנו , אשר מתגולל כעת באשפת הדרכים , דגל תכלת לבן שרווה מדם גיבורים לא ינום ולא יישן שומר ישראל' והרצל רוזנבלום כתב לנוער העברי : ' ברית תרופלדור הינה היורש הרוחני של הלגיון העברי וגבורתו הבלתי נשכחת , הינה מחנה צעיר של הריבולוציה הציונית הגדולה בתנועתנו הלאומית , הינה כלילת הרוח הציוני , סמל הנכונות למילחמה ולמיפעלים . אשרי לנו , כי בימי ירידה מוסרית כה מדכאת של הציונות נראה על האופק כוח צעיר ורענן , הנוער אתנו . ' ! ובהמשך : ' יש הרבה הסתדרויות נוער לציונות , אולם אף אחת מהן אינה יונקת את התלהבותה מהציונות עצמה , מרעיון המדינה העברית . בהשפעתה ההורסת של ציונות פעוטה מתייחס הנוער הזה אל רעיונו של הרצל כאל אידיאה , שיש ליפותה ולשפרה , כדי שצורתה לא תהא חס וחלילה מכוערת ... ברית תרומפלדור באה לשים קץ לריקוד שדים זה של הנוער הציוני ... בעיניה טובה הציו - נות כמו שהיא' על אווירת השנים ההן סיפר מרדכי כץ : ' מאורעות הדמים בארץ בשנת תרפ"ט התפוצצו כרעם בחלל היהודי והציוני , וגרמו לזעזועים חזקים ועמוקים ; יצרו אווירה של 'נחפשה דרכינו ונחקורה' - כך בכול קיבוצי היהודים וכך גם בקרב יהדות ליטא . החובה הלאומית והציונית היתה להביא את לקח הדמים של המאורעות בארץ אל ההמונים היהודיים , ובעיקר - אל הנוער . ניסינו ומצאנו הד כביר . השמאל ניסה להילחם בנו בנשק הדימאגוגי . " ז'בוטינסקי ותנועתו" אמרו "מנסים להיבנות מאסונות יהודיים . " ענינו להם , שההיסטוריה מלמדת , שכול התנועות המדיניות והסוציאליות הגדולות נולדו כתוצאה מ"אסונות , " ושהם , הסוציאליסטים , צריכים להיות האחרונים להעיז וללעוג לתנועות הניבנות מייאוש ומאכזבת במישט רים ישנים ורקובים . אבל דרכה של בית" ר לא היתה קלה . בה בשעה , שהסתדרויות הנוער הציוניות האחרות קיבלו עי ( 171 עי' דוית ליטא , בדו '' ח המיפקדה העליונה לוועידת ז אנציג . מרדכי כץ
|
|