|
|
עמוד:291
יותר ויותר מקום לדיאלקטיקה מארכסיסטית , ואם באמצע שנות העשרים צריכה היתה הסתד רות 'השומר הצעיר' להשתכנע בדרכה לקראת האינטרנאציונאל הסוציאליסטי , הרי בסופן כבר לא עמדה 'השומר הצעיר' בחצי הדרך , וביקשה לעצמא אוריינטאציה , שהיא מעבר לאינטרנאציו נאל השני . כחוזר 15 של 'השומר הצעיר' בלבוב , גאליציה ( מיום ד' באדר תר"ץ ) פורש : 'האוריינטאציה של המיפלגה המאוחדת / מפא"י / על מיפלגת הפועלים באנגליה ועל האינטרנאציונאל השני יש בה כדי לרוקן את מעמד הפועלים מתוכן מהפכני ' . ולשון ההמשך , שיש 'להזניח את שיטת תאפילאציה המוסרית לרגש האחריות הלאומית והמצפון הלאומי והאנושי של הרכושנים ואת שיטת טישטוש הניגודים המעמדיים שיש בהן משום התנכרות באינטרסים החיוניים של הפועל , ? להחליפם בשיטה סוציאליסטית עקבית , בשיטת רגמילחמה המעמדית ' . ללשון זו היתה השלכה : רורה כלפי דרך הציונות והוויכוח הפנימי בעם , ? עניין זה עלה במפורש בתביעת 'שיתוף הערבים כמילחמת המעמד המאורגן בארץ ישראל . חוזר וה הועתק ונשלח על ידי הד"ר יצחק שווארצבארד לעיתונות הציונית . « 4 : שנת 1930 החלה ההתעוררות במחנה הציוני לעשות את חשבונה הלאומי של הסתדרות 'השו . זר הצעיר ' . בייחוד נתעורר לכך הד"ר יצחק שווארצבארד , ראש ההסתדרות הציונית בגא ליציה המערבית . אם בשנים הקודמות היתה ציאתם של החברים על הרוב בבחינת עניין אישי , ויש שיצאו קבוצות להתחבר לבית"ר , או לייסד את 'השומר הטהור' ( 1926 ) בגאליציה , -רי עכשיו עמדה 'השומר הצעיר' לפני סכנה של £ ילוג גדול בתוכה , כגון הפילוג ב'השומר הצעיר' בליטא . 'השומר הצעיר' חדלה לשלוט בנוער הציוני ללא מתחרה , ועל דרך הוודאי ניתן לומר שמיספר חבריה פתת וירד . באמצע שנת 1930 עמדה 'השומר הצעיר' בפולין על 200 קננים ועל 10000 חברים בלבד . אותו זמן כבר נתקרבה בי ת"ר בפולין אל המיספרימ הללו , ואולי כבר עלתה עליהם . אף הסתדרות 'השומר הלאומי' ( עם ' השומר הטהור ( ' בפולין כבר מנתה אלפים אחדים של חברים . אפילו ה'ציוניסטישע בלעטער' ( של גרינבוים ) ראה עצמו אנוס להדגיש ש ''' ה שומר הצעיר" נהיתה למיפלגה סגורה ומסוגרת בתוך עצמה , והפסידה את רוב החברים . עם כל זכויותיה מלפנים בטיפוח החלוציות והשרשת הלשון העברית , לא תוכל הסתדרות "השומר הצעיר" להיחשב עכשיו להסתדרות בה"א הידיעה של הנוער הציוני בפולין' . " אותה שנה החל להתנהל המישפט נגד 'השומר הצעיר' בפני בית הדין הציוני , אליו נקראה על פי דרישתו של ד" ר שווארצבארד . עיקרו של הדיון נסוב על השאלה : כלום 'השומר הצעיר' הינה שתפנית או לא ז משני הצדדים השתדלו שלא להשתמש בנומנקלאטורה קומוניסטית , כדי שלא להביא סכנות יתר על 'השומר הצעיר ' , שהיתה מקובלת כהסתדרות הנוער הציוני לתפארת . אבל במישפט זה הועלה הדבר , שהללו 'מאסו באינ טרנאציונאל השני ומסקרים עיניהם לאינטרנאצ יונאל השלישי ' , ואפילו 'מלמדים זכות על הר דיפות נגד הציונים ברוסיה' ( ועל כך אפילו 'פו עלי ציוף רוגזים . ( אדולף בעהם הניע לקראקוב למישפט , מטעם ההנהלה הציונית , שבו טענה הסתדרות 'השומר הצעיר' כלעומת שווארצבארד , להד"ם : 'דילאטוריה נטולת כל יסוד על כל תנועתנו' . האמת היא , שלא הירפתה מן ההס תדרות הציונית , מתקציביה ומעזרתה הישירה והגדולה בתחום העלייה לארץ ישראל ובתחום ההתיישבות בארץ ישראל . ( 164 ופורסם בלא פירושים אף ב'תל חי / וארשה . ( 165 עי' מאמרי יוסף קלארמאן ב'דואר היום' ; 1930 . 8 . 11 — / J / , 1930 . 10 . 24 עיי שם . 1930 . 1 . 21 ( 166 בדוית ההנהלה הציונית לקונגרס הציוני ה 17 נמסר בדבר שליחותו של אדולף בעהם ( אפריל ( 1930 לקראקוב לבירור דרכה של 'השומר הצעיר' ועל המסקנה ( יולי , ( 1930
|
|