אלפי בית"ר בכנס ארצי בווארשה (יולי 1930)

עמוד:287

אלפי בית"ר בכנס ארצי בווארשה ( יולי ( 1930 מתחילת פעולתו בפולין חשב פרופס על עריכת כנס של בית"ר פולין , כדוגמת הכנסים שהיו מקובלים על הסתדרויות ה'סוקול' והצופים . באמצע השנה השנייה לפעולתו זכה להגשים את התוכנית , שהיתה להפתעה לרבים . כינוס ה'בית"ריאדה' ביום - 1930 . 7 . 24 כינוס בית"ר בפולין - לזכרו של הרצל - היה מאורע של מיפגן כוח ציוני מעבר למה שהיה צפוי בווארשה ובפולין מתנועת בית"ר ומן התנועה הציונית בכלל . אלפיים ויותר בית"רים הגיעו לעיר , כולם בתיל בושת אחידה מבהיקה , מעונבים בעניבות , חגו רים , לחנות במחנה גדול של אוהלים בעיבורה של העיר , בשולי הפרבר פראגה קרוב לנהר הוויס לה . על חשבונם ומכול קצווי הארץ הגיעו , ולא מעטים ברגל , כדי לחיות שלושה ארבעה ימים ( 160 הביקורת נדפסה ב'העולם . 1930 . 4 . 29 ' , וטי' דברי רנזבה , ' תל ןזי / יוני—יולי . 1930 קליינמאן ציין את דבר הלשון העברית 'הנשוזתת' של המחבר , ולא נתן את דעתו על הסיגנון שהיה מקובל באותו זמן בהסתדרויות הנוער בגולה . המחבר היה בן 19 כשכתב את חוברתו . את יחסו השלילי כלפי ז'בו טינסקי והצהיר קיים קליינמאן , האופיציה של קו וייצמאן , כל שנות עריכתו את 'העולם . ' ראוי להניח , שבכלל לא הכיר את בית'ר מקרוב . ניסיון סיפרותי אישי ניסיון אישי לבירור דרכה של בית"ר עשה ח . מרחביה מביאליסטוק , שפירסם שם ( פברואר ( 1930 בהוצאתה של המיפקדה הגלילית את חוברתו 'לקראת המדינה' - חוברת בלשון העב רית , שזכתה לתפוצה רחבה בכול הקננים , שהיו בהם קוראי עברית , בפולין ואף מחוצה לה . בחוברת זו הדגיש , שדרך בית"ר המתחייבת על פי המגמה התרומפלדורית היא דרך חלוצית אב סולוטית על כל הקורבנות האישיים הכרוכים בה , אלא שבית" ר אינה מחייבת בדרכה המיוחדת לה את כל העם , ואף לא את כל הגוער העברי . את המאכסימום תיתן בית" ה אבל ההמונים הציוניים , העולים לציון , מתחייבים באזרחות ציונית , באזרחותה של המדינה בדרך . אולי לראשונה בבית"ר הועלתה שאלת החלוציות על רקע רחב , תוך הבחנה בינה לבין האזרחות הממלכתית , שהיא חובת המינימום להמונים . ' הקורא הוותיק' ( העורך משה קליינמאן ) ב'ה עולם' הציוני הרשמי מצא מקום להתגדר בו , ובהזדמנות כתיבתו ביקורת ארוכה למדי על החוברת , והרצאתו על תוכנה , הקדים ושיבץ דברי השמצה על בית"ר , העוסקת 'בשבירת קופסאות של הקק '' ל' וכיו"ב . בבית"ר פירשו הופעה רא שונה זו על בית"ר ב'העולם' כ'התנפלות גסה שבגסות' יי . " רק כחברי המערכת , ואילו כעורך נרשם שמו של הד"ר י . דראליץ / משום ההכרח לקרוא לתפקיד אזרח פולאני . ( מן הגיליון ה 12 נוסף עליהם אייזיק רמבה . ( פרופס ביקש להקים עיתון , שיהא 'ידיד נפש לנוער ' . ב'תל חי' השתתפו מפעילי התנועה בפולין , ומ ארצות אחרות - בכללם מארץ ישראל . שם באו מדברי ז'בוטינסקי , גחסמאן , שכטמאן , אחי מאיר , מלמד , ושם הודפס מחדש מאמרו של יעקב כהן 'על שיבעה פשעי הגלותי . ' ) שיבעה - לא שיבעה . אפשר להגדיל את המיספר ולהכפילו פי כמה ;( ' קהל קוראים גדול היה ל'תל חי ' , שעשה שליחות רוחנית וציונית בקרב הנוער . בצורתו ובתוכנו היה העיתון נעים למיקרא , וחב רי בית"ר לאלפיהם זכו באמצעותו לסיפוק גדול . היה בעיתון גם משום הוכחה כלפי פנים וכלפי חוץ , שאומנם בית"ר עולה ומתפתחת הן לרוחב והן לעומק . בכיבשונן של בעיות העם והמדינה גילתה בית"ר , עם כל רוח מילחמתיותה , מידות של כלליות ושל אהבת ישראל מעל לוויכוחי מיפלגות ואישים . העיתון שימש ציר בריח לחבר את התנועה בפו לין עם התנועה בעולם , ובייחוד עם עולי בית"ר בארץ ישראל , ועם אישי התנועה הממלכתית ועם אישי בית"ר שמחוצה לפולין .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר