|
|
עמוד:266
ביים , שלפני זמן קצר היו נחשבים לקדושים . הבית"רי בחוץ לארץ , שספג את התורה הלאומית , יודע להעריך את מהותה של ההסתדרות הכללית ' . הוועידה , ששלחה את ברכתה הלבבית לחברי בית"ר בכפר סבא , 'העומדים על ענייניו החיוניים של העובד בארץ ' , הכריזה , שמעשי אלימות לא יפחידו את המחנה ממילחמה שיטתית להבראת התנועה הציונית ותנועת העבודה בארץ , וחזרה להדגיש את התביעה ליצירת לשכות עבודה נייטראליות ומוסדות לבוררות חובה . כן הטילה על המזכירות הארצית 'לפנות בכרוז מיוחד לתנועת בית"ר בגולה לשם הכשרה מיוחדת , חלוצית , והגברת הרצון לכיבוש ולהרחבת הע בודה העברית בגליל . על המזכירות הארצית לשים לב לכיבוש הגליל , ולקרוא בזמן הקרוב לכינוס של העובדים הריביזיוניסטים בגליל ' . עדיין התנגדו חברי 'מנורה' לפרישה מן ההסתדרות ' הכללית ' , אלא שכוחם בכלל המחנה כבר קטן במוחלט וביחס . החברים הפעילים בקבוצה עדיין חככו בדעתם בעניין מכריע זה . להם נשמר מקום פנוי במזכירות הארצית הראשונה של אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . העולם הבית"רי , ואף בית"ר לאטביה , קיבל בחיוב את ההחלטה המכרעת להקים את האירגון הבלתי - תלוי וראה בצעד זה לא רק עניין של תועלת שבעקבותיה של פעולה עצמאית , והרי פעולה כזו עלולה להיות כרוכה אף בנזקים חומריים ליחיד ולרבים , אלא בייחוד וקודם כל עניין של שלימות אידיאולוגית ועמידה מוסרית . הסתדרות העובדים 'הכללית' ביקשה להיות 'כללית' תוך כדי הכנעת כל מי שאינו מקבל עליו מרות מעמדית סוציאליסטית , ותוך כדי הטלת חובות של סוציאליסם בינלאומי וסגידה לדגל האדום והתרפסות לפני מיפלגות סוציאליסטיות בעולם , ואפילו הן מאויבות הציונות . בית"ר קיבלה בדרך כלל את מסקנתה של הוועידה י ' הסתדרות העובדים הכללית נהפכה לאירגון מדי ני עם תוכנית מיפלגתית מסויימת , המשמשת מכ שיר בידי המיפלגה המאוחדת / מפא"י . / השילטון הדיקטאטורי והתכשיטים של המיפלגה הזאת בהסתדרות הרסו את התנועה המיקצועית החופשית . הכינוס קורא לכול היישוב העובד להילחם בדרך מסוכנת זו בכול האמצעים הציבוריים הנמצאים ברשותו ' . היה זה תהליך ממושך , אבל טיבעי בתנאים הנתונים , כשמתוך הכרה ברורה החליטו המעטים להתגדר בגדר שלהם , ולעשות לפי כוחם בהתאם להכרתם המדינית והרעיונית . הוועידה העולמית הרביעית של הצה"ר , שנתקיימה בפראג ( אבגוסט , ( 1930 דנה ביסודיות בהחלטה להקים את ה'אירגוף כשלב מוקדם להקמת ההסתדרות העצמאית , והחליטה לנסות למצוא אפשרות להבטיח את קיומה של הסתדרות עובדים אחת בארץ . החלטתה של הוועידה היתה : ' הוועידה ממלאת את ידי הוועד הפועל / של הצה"ר / לעשות את הצעדים הנחוצים , כדי להבטיח את האופי המיקצועי הטהור של הסתדרות העובדים / הכללית , / ואת האופי הנייט ראלי של לשכות העבודה בארץ ' . על יסודה שיגר ( 1930 . 9 . 9 ) ז'בוטינסקי מיכתב להסתדרות 'הכללית' בנושא זה , ובו העיר , שפועלי הצה"ר ובית"ר מוצאים , שהסתדרות העוב - דים 'בצורתה הנוכחית , קיבלה אופי של אירגון מיפלגתי . בפרט ובייחוד הם מאשימים את הנהלת ההסתדרות ואת פקידיה ביחס של איבה אקטיבית כלפי הפועל הריביזיוניסטי או חבר ברית תרומפלדור ' . 'מבכרים גם אנחנו' — כתב ז'בוטינסקי - 'שתהיה בארץ ישראל רק הסתדרות פרופיסיונאלית אחת של כל העובדים העברים . את יצירת הסתדרות עובדים שנייה היינו חושבים למותרות , וגם ללא רצויה , אלא אם כן יוברר לנו באופן מוחלט , כי ההסתדרות הקיימת אינה רוצה בלישכה נייטראלית ואיננה רוצה לשאת אופי בלתי מיפלגתי ופרופיסיונאלי טהור ' . אליהו גולומב היה שהביא את תשובת ה'הסתד
|
|