|
|
עמוד:264
של חבריה - לעסוק בקשרים בינלאומיים מדיניים , לשתף עצמה בחגים סוציאליסטיים , לקיים בתי ספר על בסיס של חינוך מעמדי , ולא רק בעצם תפקידה הראשוני , המובן מאליו , של הסדר זכויות העובד ותנאי עבודתו . ה'הסתדרות' נטלה לעצמה אף את התפקיד של חלוקת העבודה לדורשיה , ואין תימה , שבתנאים הנתונים , כשלא מעטים היו הפועלים שמחוץ ל'הסתדרות , ' היתה אנוסה לקבל על עצמה בתל אביב ובכמה מושבות את דין החלוקה של העבודות באמצעות ועדות ציבוריות . כבר בשנים קודמות ראתה עצמה ההסתדרות הציונית מחוייבת להכיר בהסתדרויות עובדים , אפילו היתה מוכנה להלכה ולמעשה למסור את ההגמוניה על הפועל העברי בידי הסתדרות העובדים 'הכללית , ' שנוסדה בחיפה בשנת , 1920 וביתר ייחוד היתה נוטה לכך למן ההסכם שנערך בין ה'הסתדרות' לבין 'הפועל המיזרחי . ' הקונגרס הציוני י"ד ( וינה , אבגוסט ( 1925 אף החליט להקים מועצת עזר לייד מחלקת העבודה של ההנהלה הציונית בהשתתפות באי כוחן של ' הסתדרויות העובדים' ( החלטות על ההתיישבות , סע' , ( 20 לצורך הבטחת עבודה לדורשיה , כדי לקיים קליטת עולים מבחינה כלכלית . ברי , שלפועל שאינו מגוייס לסוציאליסם ושלא אימץ לעצמו את מילחמת המעמדות לא היה נוח דבר חבירותו ב'הסתדרות , ' המכונה כללית . מאו תה הסתדרות לא יכול היה לצפות לקבל מלוא זכויותיו כפועל , ללא אפליית , ואף לא את מקומו הראוי לו והמתאים לו במשק בכלל , או במיפעל שבו עובד ומעוניין לעבוד , אבל בתפקיד אחר . " 5 ברם לא אי הנוחות שבחבירות באה לקבוע סופית את מהות קשריו של הפועל הלאומי אל ה'הסתדרות . ' אותו פועל עמד במ ערכה ציונית מדינית — בתחומי ההסתדרות הציונית , בתחומי היישוב היהודי והיהדות בגולה , ובתחומי המאבק נגד המאנדאטור הבריטי . אותו פועל לאומי לא היה מוכן להיכנע לתורה של מילחמת המעמדות - לתקופת בנייתה של מדינת ישראל , ולא היה מוכן להיכנע להחלטות אינטרנאציונאלים , ולא להחלטות מיפלגות סו ציאליסטיות , בענייני הציונות - ° הפועל הלאומי ראה התרפסות בפעולתם של 'פועלי ציון' בלונדון , בעידודו של דוב הוז , למען ה'לייבור' ( נובמבר ( 1930 ( והעדפת מועמד ה'לייבור' בפרבר היהודי בווייצ'פל על מועמד יהודי ציוני . (" הפועל הלאומי ראה מידה של ניוון בהכרעת ה'הסתדרות' למען הקמתה של הסוכנות היהודית ושיעבודה של הסתדרות ציונית דימוקראטית לקבוצת נוטאבלים בעלי מאה ( אסיפת הנבחרים , . ( 1929 . 7 . 3 הבית"רי במיוחד חש תחושה של זרות והתנכרות בבית ה'הסתדרות , ' ובייחוד כשעמד כעני בפתח בתור של מבקשי עבודה , וראה את תורו אחרון , ואת זכויותיו הטיבעיות הופכות ( 145 על הקנאות לחברה אוניפורמית נוקשה וסגורה בהת יישבות ההסתדרותית ניתן ללמוד מפרשתו של הילל צור , מגר בית הספר החקלאי במקווה ישראל וחבר קבוצת 'מנורה ' , שהתמחה בחקלאות במשק בנהלל וראה את עצמו חבר לאירגון ההתיישבות על שם צ'יזיק . עם התקרבות הבחירות לקונגרס הציוני נחקר צור בשביל מי יצביע , והיתה נכונות להסכים לכך שיימנע מהצבעה . לא היתה נכונות שיצביע בשביל הצהיר . צור ראה את עצמו חייב להיפרד מטל חבריו , שעמם פעל ברוח מצויינת במשך חודשים לא מעטים , ולבקש להצטרף לאירגון שהלך לדמח טיומקין . ( 146 על הפעולה הבינלאומית , המעמדית של ה'הסתדרות' ועל 'האירגון המשותף' עי' אריה שניידרמן / שנארי / ; 'אנו מאשימים . ! הירידה והריקבון בהסתדרות העובדים בארץ ישראל ' . ( 147 המועמד מטעם ה'לייבור' היה ג'מס הול ( שנתמנה בממ שלח אטלי , , 1945 שר המושבות , ( והמועמד שכנגדו מטעם הליביראלים היה הציוני ברנט ג'אנר . אפילו בדל כצנלסון , ששהה אז באירופה , ראה לכתוב ל'דבר' דברי הסבר וצידוק , כביכול , לצעד מדיני , שלא נתקבל טל דעתם של רבים וטו בים , והיה בו כדי לעורר מבוכה . ברל נתקשה בהרצאת דבריו , ונימוק גדול 11 ש'עמדה רשמית חיובית לגבי הציונות יש רק למיפלגה אחת — למיפלגת העבודה' ( עי' כתבי ברל כצנלסון , ד , 132 ואילך . ( כבר קודם , ולאחר מכן , ידט חלק גדול מן nmnn הציוני את האמת ביחס לעמדתה של אותה מיפלגה כלפי הציונות . באר'ךישראל הפיצה רשימה ג' ( הצהיר ) לאסיפת הנבחרים עלון סאטירי — 'שיר מזמור לווייצ'פל' על 'אנשי תקציב יוצאים לריב את ריב מאקדונאלד , פאספילד , שילס , בווייצ'פל , ' ובו נזכרים שמותיהם של הוז , ארלוזורוב , קאפלאנסקי , שפרינצאק .
|
|