פרשת אלימות בכפר סבא

עמוד:251

אומנם לא הסכימה ה'הסתדרות' ללישכה נייט ראלית , אלא שאף נכונותה להסכים ללישכה משותפת היתה בגדר צעד כולשהו קדימה . הס תדרות האיכרים לא הסכימה ל'לישכה המשותפת , ' משום חשש שלישכה כזאת תהא למעשה לישכה הסתדרותית לכול דבר . ב 1930 . 4 . 29 הועמד הפיתרון על כך , ש 25 בית"רים יישארו בעבודה בכפר סבא לפי הזמנתו של הוועד התק לאי המקומי . כך נשארה אפוא פתוחה — לדיונים ולמחלוקות — שאלתם של פועלים בית"רים נוספים , אלא שלמעשה שוב לא יכלה ה'הס תדרות' לטפל בבדיקות מסוג זה , ואף לא היתה מעוניינת להתפנות להן . עובדת זכותו של כל יהודי לעבודה נעשתה מוכרת בזכות מאבקם של הבית"רים , אלא שזו נכבשה רק לגבי כפר סבא . כבר קודם לימים האלה הגיעו בית"רים לכפר סבא , וביקשו עבודה באמצעות הלישכה של ה'הסתדרות . ' לפי עדות אחת ' ) דואר היום : ( 1930 . 4 . 11 , ' 'גם בימים שחסרו ידיים עובדות לא היו שולחים אותנו ואת חברינו המחכים לעבודה . כל יום עבודה היה עולה לנו בתחנונים בפני מזכיר הלישכה , לפעמים עד חצי הלילה . אתרי מאורעות אב עזבו . 10 לא קיבלו אחרים . ' ב 1930 . 5 . 26 נשלחו 6 בית"רים , והם חברי ההסתדרות 'הכללית , ' לעבודה בפרדסי פתח תקוות . אף הללו נתקבלו במכות קשות , ואילו ערבים היו עובדים שם ללא מפריע . המיפקדה הראשית ציינה ( 1930 . 4 . 14 ) את 'עמדתם האחראית והמישמעת המופתית , שהראו אנשי פלוגת כפר סבא בהגנתם על העבודה העברית בתנאים הקשים של עלילות , דיבות ומעשי אלימות . ' חברי בית" ר היו מאוששים ואמיצים , עם שעבר עליהם זעזוע גדול . מצד ההסתדרות 'הכללית' נעשו במרץ רב ניסיונות לפיתויים אישיים שהוסיפו רוגז בלבבות . הבית"רים ראו שהיחס אליהם גרוע מן היחס לאחיהם של שוחטי חברון . 'תל חי' בווארשה ( 1930 . 5 . 2 ) הגדיר את המצב במלים בוטות : ' בעל כורחה הועמדה עכשיו הסתדרות העובדים המעמדית בפני שאלה ציונית פנימית , ועליה לענות ברורות , בלי נפתולי לשון וכסות עיניים של "שבירת אירגון , " נוסח דיפלומאטי שהיא רגילה בו . התשובה צריכה להיות . החושבת היא להשליט תקנון סוציאליסטי בשביל התנועה הציונית , שכול עולה הבא לעבוד בארץ מחוייב להיות שייך להסתדרות - וממילא לקומפליכס החוקים של האינטרנאציונאל ז ובאם אין העולה רוצה בכך , עתיד הוא להיות נרדף , מגודף ומוכה במקומות העבודה שהוא כובש לו כחלוציות במשק העברי ן ובפני שאלה זו נעמיד גם את הנהגת התנועה הציונית הכללית : האומנם מת ייבת עלייה לארץ ישראל השתייכות אבסולוטית להסתדרות העובדים , וממילא לתפיסה הסוציאליסטית ז אנחנו לא רוצים במילחמת אחים . הימים האלה דורשים שלום פנימי בכול מחיר ... ואנחנו לא ניתן שיהפכו בחרות ציונית לאנוסים סוציאליסטיים' . 133 וכך העמידה את הדברים המיפקדה העליונה בחוזר למפקדים הראשיים ובכרוז לכול חברי בית" ר . ( 1930 . 5 . 4 ) בחוזר פורש , שמאורעות כפר סבא העמידו באור נכון את פרצופם של מנהיגי הסתדרות העובדים 'הכללית , ' שמשראו את הכוח העולה אחזו בדרך של התחרות , היו ( 133 בלו ש ! בוטה כתב אחימאיר טל פרשת כפר סבא ' ) תל חי / וארשה , סיון—תמוז : ( 1930 'אם טד טכשיו סימלה כפר סבא את ניצחון היוזמה הפרטית , ניצחון האור בחיינו הכל כליים טל המאפליה של תחנת הניסיון הסוציאליסטי , הרי מכאן ואילך כפר סבא מתחילה לסמל את ניצחון הציונות המדינית טל ה '' בונד' הארץ ישראלי , שתנאי המקום מכריחינ ! אותו להתעטף בטור של הציונות ... בפטם הראשונה הופיט הפוטל היהודי בטל ההכרה . בפעם הראשונה מעת קמה תנוטת פוטלים בישראל הכריז הפוטל היהודי , שאין הוא מסכים לדיקטאטורה הרוחנית והאירגונית של ה '' בונד ... '' תנועת הצהיר הטמידה את שאלת העבודה כדבר בעל ערך לאומי מדיני . טד טכשיו הביטו על שאלת העבודה כעל שאלה בעלת ערך מעמדי פרטי . ... ועוד י 'צריך להיות חדור האידיאלים הבית'ריים , אידיאלי תכלת לבן , כדי שלא להימשך אחר המנגינות היפות של אידיאלים אדומים . בפרדסי כפר סבא קיבלו האידיאלים האדומים מכה אנושה ממנה לא יוכלו קום . ' ..,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר