|
|
עמוד:247
קליטת עולים עם תחילת ההיחלצות לנקודות ההכשרה ועם הסיכויים הראשונים לעלייה לארץ ישראל החלו בעיות מהותה החלוצית של בית"ר לנקר - כשם שניקרה קודם בלאטביה - אף בפולין . עולי בית"ר פולין החלו להגיע במאורגן לארץ בראשית שנת . 1930 אחדים מהם נצטרפו לק בוצת 'מנורה ' . אחדים חיפשו כבודדים את דרכם לעצמם , ואפילו היתה זיקתם לתנועתם הדוקה מאוד . הרבים ביקשו פעולה — פעולה גדולה , מתוך תנופה - בתוך מיסגרות התנועה . עולי פולין - העולים החדשים - נשאו בלבם את אש המילחמה המדינית , שהיתה ההת עוררות להצטרפותם לבית"ר , ופחות היו רגישים לשאלות סוציאליות . שלא בחניכי לאטביה לא היתה ראשית חינוכם צמודה לסגטימנטים כלפי הסתדרות העובדים 'הכללית ' , או כלפי ה'קבוצה' בהתיישבות . עניין ההתיישבות גופו לא נראה בעיניהם מקודש או מחייב כלל . הם היו נציגיהם הטיבעיים של המוני בית ישראל , ואת ביניין ארץ ישראל ראו כמיפעל גדול , כללי , מקיף - לא ' התיישבות ' , אלא ביניין מדינה , בדרך הבנייה של כל העמדות המשקיות , הכלכליות , התרבותיות , שאפשר לבנותן בלא דיחוי , בעיר או בכפר . עולי פולין היו בניהם של חלוצי העלייה הרביעית , וכלל לא היו מסוגלים להבין את העלייה החמי שית שלא בעלייתם של המונים גדולים ומסתע רים . ראשוני עולי בית"ר פולין נשאו עמם רות אחרת . הם ראו לנגד עיניהם פחות את ההתיישבות ואת הקבוצה , ויותר את 'תל חי ' . כשעלו , שלחו בר כתם לתנועה ' ) תל חי / וארשה , : ( 1930 . 2 . 1 ' אנו עולים ארצה , בכורי ברית תרומפלדור בפו לאניה ... נהיה לגשר עליו תדרכו אתם עולים אחרינו ... לפנינו זיכרון '' תל חי" של אתמול , ומוכנים אנו ל"תל חי" של מחר , '' תל חי" מדן ועד באר שבע ומגלעד לים . ' ... הם היו , 21 ברובם כבר ותיקים , מ 3 ו קננים . וכשנפרד פרופס מן הקבוצה המאורגנת הראשונה של העולים בירך אותם למלא תפקידים בית"ריים במקומות שאחרים לא יכלו , בערים ובכפרים שמחוץ לאיזור ההתיישבות היהודית , ואף בעבר הירדן מיזרחה . עולי בית '' ר פולין נתעוררו ברובם להסתייג מן ההליכה בתלם עם אנשי קבוצת 'מנורה ' . הללו הבינו את חלוציותם ברות אחרת , ועם שהיו נכונים לקורבנות , לא ראו את עצמם מחו ייבים להיות בבחינת מגוייסים לכול חייהם לצורות ההתיישבות של המשקים החקלאיים הקטנים ולהתיישבות בכלל . המיפקדה הראשית בתל אביב לא התנגדה לק- דים נסתלקו מן המשא ומתן הזה וקנו קרקע במקום אחר . עוד 36 חברים רצו לעלות על קרקע הקק"ל דווקא . הללו הוכרו עקרונית כמועמדים ואף שילמו תשלום של לירה לדונאם . הם ביקשו את הקרקע לייד הקבוצה הראשונה , כדי להקים גוף אחד וגדול , ברם משבטלה תוכניתם של הראשונים ביקשו העברתם לייד נתניה , כדי להיות בסמוך לחברים . הקק"ל , שלא כמובטח , לא מסרה את הקרקע , ורכשה שטח של 1400 דונאם , שהקציבה ל'בני בנימין ' , ל'השומר הצעיר ' , לאירגון הארצי ולאירגון הצה"רי . גרנות מהקק"ל הציע לאחר דיונים קשים חלוקה פרופורציונאלית של השטח , אלא שבינתיים הונח לאירגון הארצי לעשות חריש , לשם הבטחת בעלות . בתגובה לצעד זה הריצה המיפקדה העליונה ( מווינה ) ( 1931 . 2 . 19 ) מיכתב לדירקטוריון של הקק"ל , שבו נתבע הדירקטוריון 'לטהר את מוסדותיו מהשפעת זרמים חד צדדיים ולחדש את השם הבלתי מיפלגתי וכול לאומי , אשר מקשט את הקרן הקיימת לישראל בעיני המוני העם ' . ניסיונו של גרנות , שלא לקיים את ההבטחה , מטעמים חיצוניים , ולא בלתי מיפלגתיים , נדון בתזכיר החריף לגנאי .
|
|