פגישה עולמית (שנייה) של מפקדי בית"ר (פראג, 1930.8.15)

עמוד:241

דבריו של ז'בוטינסקי במאמרו הראשון עוררו ויכוחים חריפים . מצד אחד טענו התומכים בהש קפותיו , ובראשם לובוצקי , שעד לעלייה ההמונית החופשית , אין בעלייה אלא הצלת יחידים מציפורני הגלות , ועלייה זו אינה יכולה לשמש בבחינת חובה , אלא זכות בלבד . מצד אחר עלתה הטענה , שאפילו אין לעלייה הנוכחית כדי לקיים מלוא האפשרויות של חלוציות בית"רית , הרי אף זו מטלת תפקידים חלוציים ממדריגה ראשונה , שאין לדחותם , והעלייה אפוא היא חובה לאלתר . אנשי הנגד אף הזכירו את הצד החינוכי שבדבר , שקשה לחנך לקראת נכונות סתם ללא אידיאל פרטי בהגשמה של חיי יום יום . מאמרו הראשון נתקבל במידה של תמיהה : ' האומנם בית"ר אינה הסתדרות חלוצית ' , ? 'להיות בבית"ר ולא להתכשר לארץ ישראל' — 7 ודאי זו שאלה בנוסח של קיטוב מופלג , אלא שאין שואלים לגבי שיעורה של תמיהה . ראש בית"ר הסביר את עצמו , למנוע טעויות , ולמנוע סילופים , ולהתרחק מדבר מליצה , שהרי בתוך בית"ר קיימות קבוצות שלימות , שאין בהן מכשירים עצמם לחקלאות או לקאריירה פרוליטא רית . ולהבא יגדל מיספרם , כגון מיספרם של הסטודנטים בבית"ר : 'קשה לנו לערוב שכולם יגיעו לארץ ישראל בימי נעוריהם , ועוד בתור חקלאים , הגם שאני מאחל להם זאת בכול לבי ... נכריז עליהם רשמית כעל "לא יוצלחים" ז מין תוצרת לוואי של בית"ר , חברים ממדריגה שנייה ל ... לא שמעתי עדיין הצעה למחוק , למשל , את בית"ר התל אביבית משורות בית"ר העולמית . ' ... אין הוא מאמין בשיטה של 'גם לעשות הון , גם לשמור על התמימות' - להכניס לא חלוצים לשורה , אבל להודיע להם , כי הם ממדריגה שנייה . תפקידה של בית"ר אינו מצטמצם בהכשרה חלוצית בלבד . וכך חזר והזכיר , שהשורש שממנו צמחה התנועה הוא ה'גדודיות - ' . 'עצם המחשבה הזאת , שעם ישראל זקוק לנוער , שאפשר יהיה לגייסו בשביל מיפעל גדול ברגע היסטורי גדול - מחשבה זו היא שגרמה ליצירת בית '' ר ' . אפילו אינו בא לזלזל בהכשרה חקלאית ובהווה שבלאטביה , ברם יחס 'שווי ערך למנורת הגדוד כמו לעבודת חבריהמ בחווה - בשאלה זו אין מקום לשום פשרה , אץ מקום אפילו לוויכוח . ' את האידיאולוגיה של בית '' ר הוא צימצם לשלוש חוליות בשרשרת : מדינה , מוניסם , גדוד . מי שאינו מודה בהן - אין לו מקום בבית" ר . ו'בזה , נדמה לי , מסתיימים ה '' דיברות , '' הגם שבזה אינם מסתיימים החיים , העבודה והתוכן של הבית '' ריות ' . בתוכנית החינוכית יש משום תוכנית ולא משום אידיאולוגיה , תרי"ג מצוות ולא עשרת הדיברות , שולחן ערוך ולא חוקה . שאלה מרכזית נוספת בבית"ר העלה במאמרו השני לציבוריות רחבה , וללא חשש — היא שא לת יחסי הצה '' ר ובית '' ר . ' בית" ר בתור שכזו אינה סניף של ההסתדרות הריביזיוניסטית , אינה צריכה ואינה יכולה להיות סניף שכזה , אלא היא הסתדרות עצמאית . יחד עם זה לחלק המבוגר שבהסתדרות עצמאית זו מותר להיכנס רק להצה"ר . במלה אחת , יש כאן סבך כזה של חוטים חשמליים , שספק הוא לי , אם נצלית במהרה למנוע בהחלט כל אפשרות של " קצר" בזרם ' . מה ההצעות בשאלה זו ל — זכורה הצעתו האיר גונית הנוקשה של גרוסמאן , שז'בוטינסקי מרמז לה : ' התוכנית האחת להציע לבית '' ר ליהפך פשוט לחלק של הצה"ר . למעשה היה דבר זה מתבטא במינויים או בבחירתם של המוסדות המנהלים את בית"ר , המרכזיים והמקומיים , על ידי מוסדות ברית הצה '' ר . הייתי חושב את העמדת העניינים בצורה כזו לבלתי רצויה , מכמה טעמים . הריביז יוניסם הוא מיפלגה פוליטית , ובפנים של מיפלגה פוליטית ישנה ( ומוכרחת להיות ) מילחמה בין אישים וקבוצות בשביל ההשפעה — כמו שמת בטאים לפעמים אצלנו בשביל "השילטון . " היה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר