|
|
עמוד:240
פגישה עולמית ( שנייה ) של מפקדי בית"ר ( פראג , ( 1930 . 8 . 15 כבר לתחילת אבגוסט 1929 תוכננה פגישה עולמית של מפקדי בית"ר , שתתכנס לעת הקונגרס הציוני השישה-עשר בציריך , ובעיקרו של דבר צריכה היתה לדון בענייני אירגונה של ההכשרה , ובייחוד בייסודן של חוות חקלאיות . המאורעות בארץ ומהלך העניינים בקונגרס לא הניחו לקיים דיון שכזה . ההתפתחויות הגדולות שחלו בבית"ר חייבו את התנועה במאמץ רוחני ומוסרי גדול : להחזיק המוני נוער במישמעת ובציפייה , בלא סיכוי יתר להגדיר את שעת האפס , שבהכרח תבוא , אבל אין לדעת מתי . ראש בית"ר נתעורר לבדוק ולדון דין אמת את שאלת עקרונותיה של בית"ר בענייני ההכשרה והעלייה . צו קאטיגורי ראה לעצמו לבוא תמיד אל הנוער העברי בדברי אמת לאמיתה . בכך אף ראה צד מעשי נושא חשיבות מרובה , ולא חשש כלל לבוא - באמירתו - בדברי אפיקורסות . במאמר ( כפול ) בשם 'הנוער של הציונות ההר צלאית ' , שפירסם לפני ועידת פראג ( ולפני פגישת בראטיסלאבה , שלשם נועדה תחילה פגישת המ פקדים , ונתקיימה אף היא בפראג , ( העלה את שאלת חלוציות בית" ר על חודה של סכין : אומנם בית" ר היא בבחינת גידול חדש בגן שלנו , ואומנם אינו מכיר הכרה מליאה את כל עולמה של בית"ר , אלא שכבר ניתן להבחין בבית"ר פנים הרבה : פן חלוצי צרוף , פן תרבותי צרוף , פן הגנתי צרוף , פן מעורב . בבית"ר יש מיקרוקוס מוס של כל הנוער היהודי , ומובן שלא בשיטה אחת ויחידה תהא פעולתה . אף אין לצפות לא חידות בדרך של פקודות , אפילו היה צורך בה , שהרי ייתכנו ניואנסים בבית"ר הגדולה . ראש בית"ר קרא להתרחק מסנוביסם , ואף לא למהר לאחד ולהאחיד את הנוסחאות העקרוניות והאירגוניות . במאמרו הראשון בא ראש בית"ר לדון במהותה של התיאוריה הבית"רית , המחייבת את ריבונות רעיון המדינה ואת רעיון הלגיוניסם , ואף את רעיון החלוציות . בית"רי , שלא פנה לחלוציות אישית , הוא בית"רי ממדריגה שנייה לפי המגמה השלטת , שהרי אפילו מי שפנה לחלוציות , ולא לחלוציות חקלאית , חלוץ ממדריגה שנייה הינהו . ראש בית"ר ראה בבית"ר לא רק הסתדרות להב נתם של חלוצים דווקא בציון , אלא להכנתם של חלוצים ציוניים , לכול מקום שנדרשת בו חלוציות , והרי המאבק היהודי הלאומי נטוש בכול מרחבי העולם , ויש לקיים חינוך עברי בגולה - חינוך המחייב קיומו של מחנה של מורים . ודאי העלייה היא 'המדריגה ' , אלא שבעולים אין לראות דווקא את החשובים שבבית"רים , אלא את המאושרים ביותר שבהם . בית"ר לא תוכל ולא צריכה לוותר על אלה , שמטעמים שונים אינם יכולים לעלות מייד . כאן אף ביקש לטעון נגד השיטה להערכה מודרגת של מיקצועות בביניין הארץ , שהרי אין לייחס לענף כלכלי מסויים חשיבות יתר , כשכול ענפי הכלכלה נוש אים עמם חשיבות בביניין , ואין להבדיל בו בין 'משלחי יד חשובים' ו'חשובים פחות ' . ראש בית"ר אף העיר לעניין האידיאות ה'אידיליות' השוללות את העיר . להטיל יתר מרות של הצה"ר על בית"ר , ועד כדי ההוצאה האוטומאטית מבית"ר של כל מי שהו צא מהצה"ר . חוזה זה אף לא ייחד את זכות אירגונו של הנוער ברשות בית"ר בלבד , ומבחינה זו ודאי הניח אפשרויות ליגיטימיות של כינון הסתדרויות נוער נוספות , באותן הזכויות או בזכויות דומות . עיקר גדול בו היה למנוע הכרעות בית"ריות בהצה"ר . היסודות החיוביים בייחוד שבחוזה היו : קישור ההסתדרויות על ידי 'קציני קשר ' , ומסירת ענייני ההכשרה והעלייה של כל התנועה כולה לידי בית"ר .
|
|