הוויכוח עם הצה"ר, לא עם 'מסדה'

עמוד:237

שנתכנסה ב 1930 . 1 . 1 בווארשה . באמצעותה של ועידה זו ביקשה 'מסדה' לקבל את הכרתה הפורמאלית המליאה מן התנועה בכללה , ולחזק את מעמדה האירגוני בדיונים בוועד הפועל של הצה"ר . מרכז הצה"ר בפולין הוא שנתן את ההזדמנות למאבק זה , בלא שיעשה חשבון הכוחות , שהרי רובה של הוועידה היו חברי בית"ר . הד"ר ליפמאן , המדריך הארצי של הצה"ר , היה המרצה הראשי בנושא הוויכוח , פרופס היר צה על בית"ר , ויעקב וארשאבסקי - על 'מסדה ' . נציגה הבולט והלוחם של 'מסדה' היה אלכסנדר קירשברון , בנו של מנהיג 'אגודת ישראל' והציר לסיים הפולאני . בוועידה זו הופיעו קלארמאן , מרחביה ואחרים , שייצגו את עמדת בית"ר , וה וויכוח נטוש בייחוד בוועדת הנוער , שבה תבע מרחביה לא רק למנוע כל סיוע מיוחד מ'מסדה ' , אלא אף לדחות את אישורה כהסתדרות הנמנית על מחנה הצה"ר . עם התארכות דיוני ועדת הנוער , שהיו קשים במיוחד , ומשנתברר שלא יוכל לבוא סיום מוסכם בשאלה , בשים לב למישקל הכוחות בוועידה , התערבו ראשי התנועה , מחש שם לפיצוצה של הוועידה , וביקשו מפרופס , שהשאלה תישאר פתוחה , ללא כל הכרעה . בתנאים הנתונים היה זה באמת ה'מודוס ויוונדי' היחיד הבא בחשבון . בית"ר יצאה מוועידה זו מחוזקת בהכרתה , שב בית"ר יש מקום לכול הנוער ההולך בדרכו של ז'בוטינסקי , ושפיצול כוחות הנוער לפלגות — על פי קריטריון של לימודים — אין בו אלא להזיק נזק רעיוני ואירגוני רב . משלא הצליח גרוסמאן להשיג חלוקה מיכאנית - לפי הגיל - בין הצה"ר לבין בית"ר , ניסה ככול כוחו להביא את בית"ר יותר ויותר אל מתחת לכנפיו של הוועד הפועל של ברית הצה"ר בלונדון , שבו היה המוציא והמביא , ובדרך כלל בעל רוב של מצדדים . בישיבת הוועד הפועל בפאריס ( 1930 . 4 . 20 ) דרש גרוסמאן להסדיר את שאלת ההכשרה לא רק בשביל בית"ר אלא אף בשביל הצה"ר , ודיבר בצורך של קואורדינאציה של ההסתדרויות והמוסדות , וכן הדגיש את הצורך להעביר את המיפקדה העליונה של בית"ר ללונדון . וכיוון שגבר חששו מפני בית"ר ביקש יותר ויותר לקרב את 'מסדה ' . מטעם הוועד הפועל הודיע , ( 1930 . 6 . 11 ) שאין לשום קבוצה מונופול על הנוער — הדעה הרשמית של הוועד הפועל .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר