|
|
עמוד:228
' נומירוס קלאוסוס ' ו' נומירוס נוללוס ' בעלייה במשך שנת 1929 בית"ר נעשתה גורם בנוער החלוצי הציוני בכמה וכמה ארצות , נוסף על ארץ לאטביה . צעירים התבגרו ותבעו את זכותם לעלייה , מהם רבים בעלי מיקצוע , ומהם ש'הת כשרו' לעלייה לארץ בעבודה חקלאית או תעשייתית או סתם עבודה קשה , כגון העבודה במחצבות , בהתאם לשיטה הנהוגה לגבי 'הכשרה' חלוצית . בלאטביה גופה נתרבו המועמדים לעלייה מקרב בית"ר . תובעי עלייה מקרב בית"ר קמו בפולין הקונגריסאית ובגאליציה , בליטא ובארצות אחרות , ובפולין החלו מיספריהם של הללו להיות ניכרים במיוחד . בקייץ 1929 פרצו סיכסוכים רציניים בין בית"ר לבין המישרדים הארץ ישראליים בארצות פולין , לאטביה וליטא . הוויכוח בלאטביה היה קשה , ברם לא הועיל . בסופו ניתנו רק 3 סרטיפיקאטים לבית"ר , ו 10 ל'החלוץ ' . בפולין החליט המישרד הארץ ישראלי להנהיג ביקורת אישית של כל עולה , ולהקים ועדת מומחים שתכריע בענייני החלוקה של הסרטיפיקאטים , והגזירה חלה רק על בית"ר , ' החלוץ המרכזי' ו'השומר הלאומי ' . איש 'על המישמר' ( של גרינבוים ) במישרד היה פעיל במיוחד במאבק נגד עלייתם של בית"רים . " * מיעוטה של העלייה ודאי לא הקל על תקציבה של ה'הכשרה' בבית "ר , אלא הכביד עליה יותר . מיפעל ההכשרה הגדול של בית"ר תבע אמצעים מרובים , ומן ההיגיון היה , שהסוכנות היהודית המשתתפת בתקציבי ההסתדרויות השונות תיתן חלק נאות לבית" ר . שוב נעשה ניסיון לממש את ההגיוני ולקבל את הזכות של שווה בין שווים . ( 117 המובאות הללו מן הדו"ח לכינוס דאנציג ( ברית תרומ פלדור , התפתחותה ומצבה כיום , עת' ( 5—4 הן בבחינת סיכום מצויין למצב האידיאי בתנועה בשנת . 1930 ( 116 עי' 'משואות / . 1929 . 7 . 28 בו במקור - בדו" ח לכינוס - הוסבה שאף על פי שלמעשה לא נהגה בית"ר מינהג מיוחד בפעולתה , הרי דרך חינוכה שונה לגמרי מדרך חינוכן של הסתדרויות חלוציות אחרות : ' אולם מרחק זה בין רעיון למעשה אינו אלא תוצאת חוסר האמצעים כנ"ל . דבר זה מוכח בעיקר על ידי ההבדל בחינוך הרוחני , שבין בית"ר לשאר הסתדרויות הנוער הציוניות . למרות שבראשית התנועה שררה הדעה , שבכול השאלות , חוץ ממטרת הציונות ושלושת היסודות הבי ת"ריים , שולט בבית"ר חופש גמור בדעות ( וחופש זה היה מוסב אפילו לאמצעי הציונות בדרך להשגת מטרתה , ( ולעתים נראה , שבית"ר עתידה להתפלג ל"פראקציות" על פי "השקפות העולם" ( בית"ר סוציאליסטית , בית"ר דתית , וכוי , ( הגיעה בית"ר בזה לידי פיתרון שלם של השאלה על ידי עבודתם ההגיונית של חבריה המנהלים , ובעיקר בזכות ראש בית"ר , שביצר מושג המוניסם הציוני והצליח להראות טפילותן של כל שאר ה" שאלות" לגבי השאלה האחת והיחידה : מדינת היהודים והדרך להשגתה . באופן זה נדחקו שאלות "השקפת העולם" ושאר האלמנטים הרעיוניים , שעלולים להפריד בין חברי בית"ר , החוצה , ורעיון הציונות המדינית הן במטרתה והן באמצעיה , נכבש יותר ויותר כקיניין של כל חברי בית"ר . המוניסם הציוני - טפילותן של שאר ה" שאלות" לחיי עם ישראל כיום , אחדות גורלם של כל קיבוצי עם ישראל , המחייבת סבלנות עמוקה ומושרשת לכול יתמה ולכול השקפה בתוך עמנו , כל זמן שנכללת במיסגרת הציונות המדינית , - רוח זו החלה לפעול בכול הס ניפים והיתה לבסיס מוצק לחינוך הרוחני בבי ת "ר , שנוסד על העקרון : אנוכיות לאומית בתור הדרך ל" אנושיות , " לחיים אנושיים של היהודי . עקרון זה ואידיאל האזרח העברי הם שולטים כיום בפעולות החינוך הרוחני בכול הסניפים . באופן זה הצליח רעיון המוניסם הציוני למנוע בעד סכנת הפירוד לפי " השקפת עולם , " וליצור גוש מוצק לאומי של הנוער העברי בכול תפוצות הגולה' . 117
|
|