|
|
עמוד:225
התפרקותה של 'מנורה' קבוצת 'מנורה' אף בחולשתה ובשקיעתה עדיין היתה נערצת על התנועה בלאטביה , ועל חלק מן העולים החדשים , אף שלא מארץ לאטביה . »« אפילו המתנגדים לדרך הקבוצה מבחינה רעיונית ידעו להוקיר את מעמדם המוסרי העילאי של חבריה ואת גבורתם הנפשית . התנועה ידעה , שחברי 'מנורה' הלכו אל כל תפקיד קשה , ושהק בוצה היתה 'קן הקדחת . ' לסוף שנת 930 ז ראו אותה אף ידידיה כקבוצה , ש'מקומה כבר בעבר . כעת היא מפוזרת . ' הפיזור על פני השומרון ( ועד באר יעקב ביהודה , ( וההליכה לעבודה בביניין כביש בגליל עשו להיחלשותה של ההשפעה של הקבוצה ככוח מרוכז ומשפיע בתנועה , וזאת בייחוד משום היתששות חבריה הוותיקים במחלת הקדחת ובתנאי חוסר העבודה התכוף והממושך . אותו זמן כבר החלו הראשונים 'להת בגר , ' ובתנאים שבהם היו נתונים היה רק טיבעי , שיחשבו על עתיד מישפחותיהם , ומהם - גרעין מרכזי וגדול - ראה את המשך דרכו בהתיישבות , והלכו לאירגון החקלאי הריביזיוניסטי , כדי להתיישב לאחר זמן לייד נתניה . קרוב לוודאי , שהזדעזעותה מבפנים של קבוצת ' מנורה' הביאה עליה את התפרקותה הגמורה - זו , ולא ההתנגדות אליה מצד אנשי המיפקדה הראשית של בית"ר בארץ ישראל . אומנם היו היחסים בין אנשי הקבוצה לבין אנשי המיפקדה מתוחים מתיחות חמורה , ויש שהתבטאו בזילזול הדדי , ואף בהתגברות הדדית , אלא שעם זאת לא אלה היה בהם כדי להכריע בעניין עתידה . הרלב העיד : ותיקי 'מנורה' ראו את שירותם נסתיים לאחר ארבע שנים , ונפרדו מעל חבריהם תוך כדי חיפושם אחרי עבודה ( מקווה ישראל , באר טוביה . ( הצעירים השתדלו לשמור על 'המיסגרת הקיימת , ' וסניפי הקבוצה עדיין היו קיימים בגב עת עדה ובבאר יעקב . חלק נתכוון ללכת להת יישבות , אלא שהריכוז לקראת העלייה על הקרקע ברמת טיומקין החל רק בשנת . 1932 ( 116 עי' מיכתבו של פסוז תבואה לאברהם אכסלרוד , , 1930 . 12 . 7 תיק אכסלרוד , מ"ז . ועי' שם על תגובותיו ה'חייליות' של המפקד הראשי , שלא הניח להם הזדמנות חופשית לפעולה עצמית — כפי הנראה , בייחוד לאחר שהחליטו על היצמ רות להסתדרות העובדים 'הכללית . ' אנשי קבוצת 'נזנורה' ראו ב'לגיוניסם' של אנשי המיפקדה הראשית דבר הגזמה טו כדי 'מישחק בסרטים / דרגות צבאיות . ' / קשורים בהערצה ל'מנורה' היו חיים בוצ'קו ואהרן צוקרנזאן , מעולי פולין . בלי שום התערבות מצד המיפקדה הראשית . זהו האמצעי היחידי לפי דעתנו , היכול להביא להבראת המצב בבית"ר בארץ ישראל , וגם לאפשר להבא את השתתפותנו בעבודת בית"ר בארץ ישראל' ( ועל החתום י ע . פרניק , ש . ליוון , צ . אביעזר . ( הקבוצה הוסיפה להתקיים לפי התנאים שהיתה נתונה בהם , ואף על פי שלא ראתה התקדמות במובן של פיתרון היחסים עם בית"ר הארץ ישראלית ושל קבלת סמכות מן המיפקדה העליונה לעניין בלעדיותה של דרגה ד' לעולים ולפו עלים מבית"ר , לא נואשה מכול מאמץ להחזיק בתנועת המקור , וזאת תוך כדי סיפוק גדול על התקדמותה בגולה - סיכוי חדש לעליית חלוצים ולהתארגנותם על פי שיטתם . כשעמדו מפקדי בית"ר לפני פגישתם בפראג , חזה והציעו אנשי 'מגורה' את עמדתם בתזכיר , להדגיש שוב את השוני - שכמעט הכול הודו בו — שבין דרגות ההסתדרות המחנכת , העוסקת בשלוש ההכשרות , לבין הדרגה העליונה - דרגת ההגשמה שמלאחר ההכשרות , ואת הצורך לקבוע על בסיס מיוחד את הזיקה שבין בית"ר הא"י לבין 'דרגת העובדים' - דרגת החלוצים . אף תזכיר זה מובא להלן , משום חשיבותו , במלואו ובצורתו ( עמ' . ( 226
|
|