עקרון 'דרגת העובדים'

עמוד:224

ולעניין חשיבותה של הקמת הדרגה ד' - דרגת החלוצים והעובדים בבית" ר - בהנהגתם , וב הסתדרות העובדים 'הכללית ' , לצורך השפעה על ציבור הפועלים בכללו . ב ו 930 . 3 . ו קיבלה פגישה בבניימינה החלטות , שנוסחו לראשונה ניסוח פורמאלי נאות , ואף ערכה תקנון לדרגה על קבלת חברים ומועמדים , תקנון שהוא בבחינת מבשרו של רעיון השירות של שנתיים בפלוגות , שגובש בכינוס העולמי הראשון בדאנציג . אומנם מלכתחילה ברור , שהדרך אחת והיא דרך החקלאות , ודומה , אף דרך ההתיישבות בקבוצה , אלא שיש כאן סייגים שניים : לצד הצורה הקומונאלית מוכרת אף הצורה הקואופיראטיבית , ועוד : אחרי שנתיים רשאי החבר 'לבחור לו מיקצוע במקום עבודה לפי רצונו , ולפי העקרון והמישמעת ' . חשובות החלטותיה של הפגישה , שהשתתפו בה עולי לאטביה , וגם אחדים מעולי פולין , והובאו בכאן בשלימותן ובצורתן . בעותק מסומנים ציוני שוליים - כתב ידו של ז'בוטינסקי . הציון 'בניי מינה' מעניין במיוחד , שהרי ודאי נתכוון לרמוז בקשר לעניין 'החדרת רעיונות ריביזיוניסטיים בין ציבור העובדים : ' היכן מידת ההצלחה בבניימינה ? רוגז רב בלב אנשי הקבוצה בבניימינה העלתה כניסתם של עולי בית"ר לעבודה בכפר סבא , שלא ברשותה המוקדמת של הסתדרות העובדים 'הכללית ' . 'דרגת העובדים' הגישה מחאתה למיפקדה העליונה . במיכתבה מיום 1930 . 5 . 4 שוב תבעה להשאיר את ענייני קליטת העולים בידי העובדים עצמם : ' אין עוד = / עדיין / ביכולתנו לתת תשובה ברורה ומאוחדת על כל השאלות שיתעוררו בזמן הביניין , ובעיקר — על השאלות בקשר ליחסים הסוציאליים בקרב היישוב העברי . בצער מוכרחים אנו להכריז , שהמיפקדה הראשית לבית"ר בארץ ישראל לא שמרה על תנאי יסודי זה , ואחזה על דעת עצמה באמצעים שמתנגדים לחלקים אחרים של בית '' ר , לא רק בשאלת האמ צעים שבהם אנו צריכים לאחוז במילחמתנו , כי אם גם להשקפת העולם של הרבה מחברי ביתיר בארץ ישראל . אנו חושבים , שפעולת המיפקדה הראשית בעניין כפר סבא היתה פעולה המזיקה בהחלט להחזקת מעמד של עבודה עברית במושבה , זאת אומרת : פעולה אנטי ציונית , ולכן גם פעולה שהביאה נזק לא יכופר לפרסטיג'ה של ברית תרומפלדור בארץ ישראל ובגולה . / טיעון זה , שהיה כולו על טהרת האי דיאליסם , לא היה מוצדק לפי תנאי המציאות , כפי שנוכחו אותם חברים עצמם לדעת לאחר זמן קצר מאוד . מושפעים היו מרעש התעמולה המה ממת שמסביבם , ולא ראו בעיין בהירה את שאלת קליטתו של החלוץ הבית"רי , שאומנם אינו זכאי לדחות פועלים עבריים ממקום עבודתם , ברם זכאי להבטיח לעצמו מקום עבודה שלא בחסדם של מתנגדים ועויינים . / בכפר סבא , כמו בכול גוש השרון , שוררת כבר שנים רבות עבודה עברית של 00 ו אחוזים ... שבכפר סבא לא היתה סכנה של עבודה ערבית ברור מזה , שכבר היום - שבועיים אחרי הסיכסוך - כבר מורגש חוסר עבודה במושבה זו . מצד אחד , יש הרבה מושבות עבריות בארץ ישראל - בגליל ובשומרון - שיש שם הכרח חיוני של כיבוש עבודה . אך המיפקדה הראשית מצאה לנחוץ להכניס את עולי בית"ר לא במושבות אלו , אלא אך ורק במושבה זו , ששם שוררת עבודה עברית נקייה , במטרה ברורה - לשבור את אירגון הפועלים במקום . זהו היסוד של הסיכסוך . מוחים אנו בכול תוקף לפני ההנהלה העליונה נגד פעולה זו של המיפקדה הראשית לבית"ר בארץ ישראל , שהיא מתנגדת בהחלט לרוח ולאות של העקרון הבית"רי . כדי למנוע להבא מסיכסוכים דומים לאלה שהיו בכפר סבא , רואים אנו את הדרך היחידה בזה , שכול העניינים הקשורים בחיי העבודה של החלוץ הבית"רי יסודרו על ידי החלוצים עצמם , דרך מוסד הנבחר על ידיהם ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר