|
|
עמוד:211
הודעות המיפקדה הראשית ארבר , מתל אביב , הודיע ( 1929 . 8 . 29 ) למיפק דה העליונה על מצב המילחמה השורר בארץ , על ניתוק הארץ במשך שלושה ימים , ועל הצנזורה הפועלת בה , וכן על מגמת הממשלה הבריטית להעמיד את התוקפים ואת הנתקפים אשמים בשווה באותה האשמה . ארבר מסר , ש'קבוצות בודדות של יהודים נלחמו באומץ ימים רצופים ... חברינו מילאו את תפקידם על הצד היותר טוב ... בין 25 הפצועים בתל אביב חמישה הם מחברינו ... בירושלים יש לנו הרוג , החבר תבורי , ושני פצועים קשה ' . וארבר בא בדברי התעוררות : ' כעת צריכה לבוא הדרישה מהגולה לגייס גדודים עבריים , כי בלי הקמת גדודים כאלה רואה הקהל היהודי שאין אפשרות לבנות את הארץ ... חלוציות ולגיוניסם - בלי זה לא נבנה את הא רץ . גם השמאליים שבשמאליים יבינו כעת שצדקנו ... התחילו לתת תשומת לב לחינוך הלגיו ניסטי כמו לחינוך החלוצי' - מפטיר ארבר . ובדומה במיכתב שני , ששלח באותם הימים : ' היישוב אינו מיואש ומוכן להגן על מה שיצר וכונן בארץ עד טיפת דמו האחרונה ... בכול מקום שהיו לנו סניפים השתתפו חברינו באופן פעיל בהגנה . יש לנו אבירות באופן יחסי יותר מאשר לאיזו הסתדרות אחרת ... בכלל מילאו חברינו מהרגע הראשון , כחודש לפני ההתנפלויות , תפקידים אחראיים , ואחרי תישעה באב סידרו מיש מר קבוע לייד הכותל המערבי . כעת , כמובן , שאלת הכותל המערבי היא רק שאלה צדדית . הממשלה המקומית והערבים ניסו להשתמש בעניין זה לשם השמדת הכרזת באלפור . והמיל חמה עדיין נטושה ' . לאחר שבוע המאורעות פירסמה המיפקדה הראשית את פקודת היום : ' עם גמר ההתנפלויות על היישוב העברי , שקרו בין ה 30-23 לאבגוסט , 1929 עומדים אנו דום ובגאווה לזכר חללינו שנפלו על הגנת המולדת העברית . בין החללים ייזכר שמו של חברנו מבי ת"ר חיפה י . גראוור , שנעדר משותתינו . ייזכרו לתהילה מאות הפצועים , שסיכנו את חייהם וביניהם חברינו . ולנסקי , מונדלאק , פוקס , סומולינסקי , מולייר , והנספחים לשורותינו : פיינ ברג , ד" ר מחס ושולמאן . ביתר מרץ והתלהבות ניגשים אנו להמשכת עבו לעיר התחתית , ופצועים היו לבית" ר בתל אביב ובירושלים . הלקח שלימדה בית"ר את הציבור העברי נעשה מוחשי . מלמד , המזכיר הראשי , כתב : 'כעת ברור לכול בן אדם נורמאלי , עד מה צדקנו בשיטת החינוך שלנו ' . וכלקח מן המאורעות כלפי פנים נתעוררה בבית '' ר המחשבה , שאין עוד לסמוך כלל על ה'הגנה ' , שהוכיחה את אוזלת ידה , ושיש לעשות לאירגונו של גוף חדש , על בסיס חדש . בייחוד פעילים היו הלפרן וחבריו מבית הספר למדריכים , רוזנברג , כוגן , פעמוני , באייבסקי וזליבאנסקי . בהנהלתה של קבוצה זו הוחל בצירופם של בית"רים מבוגרים , וכבר מההתחלה מנו החברים בתל אביב , שנצטרפו לאימונים צבאיים 80 איש . המיפקדה הראשית קיבלה את המאמצים הללו בסיפוק רב , ובדו"ח לכינוס דאנציג צויין ברמז : 'על יד בית"ר נוצרו קבוצות המונות מיספר רב של אנשים , בעיקרם מבוגרים , המקבלים הדרכה "מיוחדת" בכול ענפי ספורט המגן . כל המדריכים העומדים בראש האירגונים האלה הם אנשי בית"ר ולמיפקדה הראשית ישנה ביקורת על העבודה ' . הלפרן וראשי הקבוצה ניהלו משא ומתן רשמי עם ה'הגנה ' , עם אברהם איכר ועם ש"ד יפה , שלא נתקדם . עם הפרישה הגדולה ב ' הגנה' בירושלים נעשה דבר אירגונה של 'הגנה' חדשה בהיקף ארצי עובדה , שנועדו לה בהמשך השנים תפקידים מרכזיים בתולדות היישוב ובתקומתה של מדינת ישראל . רובי חברי בית"ר החלו לפנות אל האירגון החדש , לסניפיו השונים , ובחלק מן המקומות היה למעשה הסניף רובו ככולו בית"רי . משה רוזנברג
|
|