פרק כו מאורעות דמים , אב תרפ"ט

עמוד:209

הגנה ולא התקפה ז'בוטינסקי התריע על הסכנה הגדולה שבגילוי יחס של אהדה מצד ממשלת המאנדאט כלפי הערבים , והזהיר מפני התוצאה הצפויה : מאו רעות דמים . את אזהרתו לא קיבלה הממשלה . אף ההנהלה הציונית התייחסה באי רצון גמור כלפי פעולתו של ז'בוטינסקי , הפוגעת ביוקרתה כמנהלת המדיניות של העם הציוני . ההנהלה הצ יונית היתה אחראית לא רק למדיניות , אלא אף לביטחון היישוב , ובתחום זה נתגלה , שהיישוב שדיבר בגאווה על כושר הגנתו כלל לא היה מוכן למאורעות בהיקף ארצי . בחברון ובצפת - שם נפלו רובי הקורבנות — לא היה היישוב מאורגן כלל לצורך הגנה , ואף במקומות האחרים היה כוחו דל , ומעמדו כנזקק למגן זרים - עלוב . הבית"רים הוותיקים נמנו עם חברי ה'הגנה / ומהם שהיו חברים בה עוד מימי נעוריהם בפעולת ההגנה בירושלים עם ז'בוטינסקי בשנת . 1920 בהמשך השנים נעשתה ה'הגנה' יותר ויותר עניינה של הסתדרות העובדים , כשכול מיסגרתה רופפת למדי , וקשורה קשר , שאינו מחייב במידה מליאה , עם קבוצות של 'הגנה' מקרב האיכרים במושבות . בשנת 928 ו החלה ה'הגנה' לגלות מידת של אפליית כלפי הבית"רים , ששירתו בשורותיה , ובמיוחד הצטיין בכך אחד מראשי מפקדיה אברהם איכר . אזהרות ומחאות פרטיות לא הועילו . לפי עדותו של ירמיהו הלפרן הודיע ( 1929 ) למטה הראשי , שהוא פורש מה'הגנה' בכוונה לה קים הגנה לאומית לא מיפלגתית . היה זה ודאי לאחר שבית" ר , שנתארגנה כגוף תדש במפת הנוער העברי ביישוב , ביקשה לקבל תפקידים של ממש ב'הגנה / ולהבטיח לחבריה עמדות של פיקוד והדרכה . בית" ר ביקשה להיכנס כקבוצה אחידה , אלא שאיכר נתן את תשובתו השלילית : ' אין בינינו שום גשר ושום קשר / והיה נכון לקבל בית"רים רק בתורת פרטים . בינתיים הפתיעו מאורעות תרפ"ט . ביום שישי בשבוע שלאחר תישעה באב יצאה הפגנה ערבית גדולה מהמיסגד בעיר העתיקה , ומלאחריה נת פשט גל של דמים - עשרות קורבנות ליהודים במקומות יישוב מבודדים . בכול מקום נטלו חברי בית" ר חלק בהגנה הכ ללית , אם כחברים מן השורה ב'הגנה / ואם כאנשי המקום הפעילים והמוכנים להגנה . בחיפה שימש מפקד בית '' ר נחום לווין כמפקד פלוגה ב'הגנה / שערך התקפה בוואדי רושמייה להצלת היהודים הנזקקים למעבר הגשר . בכול הערים ובמושבות עמדו הבית"רים על המישמר שכם אחד עם כל היוצאים להגנתם של היישובים . בבניימינה היה תפקידם מרכזי . בית הספר למדריכים בהנהגתו של הלפרן ראה את עצמו חופשי ומסוגל לפעולה עצמאית - ועל דרך התגובה האקטיבית - במקומות של סכנה . אנשיו התקיפו ( 1929 . 8 . 25 ) את ריכוז הפורעים מתושבי כפר סלמה בדרום תל אביב , שסיכנו ( 107 טי' ניב , אציל , א , . 156—150 פרק כו מאורעות דמים , אב תרפ"ט

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר