חולשת הדעת של ההנהלה הציונית

עמוד:207

חולשת הדעת של ההנהלה הציונית עמדתם של נציגי ההנהלה הציונית , ושל עורך דינם האנגלי סיר בויד מרימאן , גילתה קו של חולשת דעת עד כדי להציג את הציונות באור של כלימה גדולה . נציגי ההנהלה הציונית היו מוכנים לקבל את ההנחה , שאומנם היה בהפגנת הנוער כדי להוות גורם עיקרי או מישני למהומות , כמו שטענה ועדת החקירה , ושהיתה 'גורם ישיר להת פרצות יותר מכול מאורע אחר לעצמו ' , ועם זאת אצה להם הדרך לטעון , שאותה הפגנה היתה של מתנגדי ההנהלה הציונית ובניגוד להוראותיה . באותה ועדה ידע מרימאן , עורך הדין , לטעון , שהריביזיוניסטים אינם ציונים , ושפון וייזל שנפצע » אשית המהומות הוא ריביזיוניסט , 'ורחוק מהיות ציוני' יי . ™ ז'בוטינסקי , שאירגן את בית"ר , נידון לחמש עשרה שנים , ואחר כך הוצע לשלחו מן הארץ - זו היתה פרשנותו של המאיור סונ דרס , איש המישטרה , ואילו מרימאן , הסניגור האנגלי של ההנה '' צ , לא ראה להגיב , אלא רק לאחר שקיבל את תלונתו של ז'בוטינסקי על ( 106 לפי הנוסח הרשמי — כמובא אצל שכטנזאן , ב , : 157 ' הוא ההיפך מזה ; הוא ריביזיוניסט ... אין זה עניין של דיקדוקי עניות . אגדיר זאת אחר כה אבל הוא ריביזיוניסט . ' לאחר ימים אחדים אנוס היה מרימא \ להסביר את עצמו , ואמר , ' שהריביזיוניסטים אינם באופן רשמי ציונים , אבל הס ציונים ... יש להם אותן אידיאות ציוניות . ' טי' טל דיוני הווטדה , שכטמאן , ב , . 165—151 חקירה ותגובות לפני יציאתו מארץ ישראל כתב ( 1929 . 12 . 20 ) ז'בוטינסקי לוועדת החקירה של מאורעות , 1929 שהוא מבקש להעיד בפניה , ובנימוקי בקשתו ציין : 'ג ) ברית תרומפלדור בארץ ישראל - אשר בעד פעולתה אני , בתור יושב ראש ההנהגה העולמית הנושאת שם זה , מקבל על עצמי את האחריות המליאה - הואשמה במעשים בלתי הוגנים , ומטרותיה ואופייה צוינו באופן בלתי נכון . ' ... ז'בוטינסקי ביקש להוכיח חמישה דברים , שהת מישי שבהם הוא : ' ה ) שברית תרומפלדור - הסתדרות עולמית השואפת לחנך את הנוער היהודי ברוח האידיאל הציוני , לפתחו במובן המוסרי , הרוחני והגופני ; לעשותו לבר מישמעת , וללמדו להגן על עמו ועל עמים אחרים ; להוכיח , שהתנהגותו של הסניף הארץ ישראלי בזמן המהומות היתה חוקית , מוסרית וללא פגם במובן המדיני ' . אף שאר סעיפי פנייתו , וכול הכרוך בעדותו של ז'בוטינסקי נושאים חשיבות ועניין רב לדורש בתולדות הזמן וביחסי הכוחות החיצוניים והפ נימיים בארץ ישראל , אלא שחובה עלינו להגביל את עצמנו בנושא ולהשאירו לחוקרי תולדות הציונות . את תורת הפרעות על בוריה , ולא עכשיו יקומו בדחנים לספר לנו , כי "מאורעות" כאלה הם פרי התנהגות טובה או גרועה של יהודים עצמם . ואולם רצוני להודות : לו האמנתי , כי הגורם להתפרצות הנפץ באותו רגע הוא באמת אותה הפגנה — כי אז כפליים הייתי מברך את הנוער שהפגין . כי אין לך לימוד חשוב מזה בכול סיפרי האסטראטגים : להכריח את היריב שיתנפל בעוד לא הספיק לסיים ולשכלל את הכנותיו . שתי תכונות בולטות היו להתפרצות ההיא : מצד אחד - נתגלה לכולנו , שהם מתכוננים מכבר ; מצד שני - שלא הספיקו להתנהג "כראוי . " קל לשער מה היה קורה ומתהווה בארץ , לו ניתן לידי דינו אלה כל הזמן הדרוש להכנה '' כראוי .. . כאשר אמרתי , לא ברית תרומפלדור אירגנה את תהלוכת הצעירים אל הכותל המערבי מיום תיש עה באב , אני חושב שגם ל '' מאשימיה' ידועה העובדה השלילית הזאת , ואם למרות כך , עד היום הזה מחובר שמה של בית"ר בעניין ההפגנה , הסיבה היא , כנראה , סיבה פסיכולוגית . הקהל מרגיש , כי במעשה תישעה באב נתבטא איזה רות מיוחד — והקהל מייחס את הרוח הזה דווקא לחיזיון הציבורי הנקרא בית"ר . הקהל מביך .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר