|
|
עמוד:203
ההפגנה בתישעהבאב ביום תישעה באב , בשעה 2 אחה"צ , התקהלו בחצר בית הספר 'למל' בירושלים המונים מכול חוגי היישוב . עם הבאים היו מחברי ה'מכבי , ' נוער משעריים , משכונת הקורדים בירושלים , גורג'ים , פרסים , ולא חסרו חברי ה'הסתדרות , ' ובכללם אף חברי 'אחדות העבודה . ' הנוער הירו שלמי התבלט , ובייחוד בני הישיבות . סגל העיד , שהוא שביקש מאת ארבר והלפרן , שבית הספר למדריכים ישתתף בהפגנה , ואומנם 30 תלמידיו עם מדריכיו הגיעו אליה , כשהבנות מסתירות אקדוחים בכליהן לכול צרה שלא תבוא . ירמיהו הלפרן וקבוצת תלמידים היו המישמר , שהלך בראש ההפגנה , ואחריהם סגל , נושא הדגל , ולצ דדיו שמואל הלוי ואליעזר פרידברג . בקבוצת בית הספר הלך אף אחימאיר . " 1 ההפגנה לכותל המערבי ביום תישעה באב רוצה לעכב ההפגנה . אינו מתנגד . ההוראה שניתנה לקצינים היתה : להניח קיומה של הפגנה שקטה במסלול מיוחד ( בדרן הקצרה והרחבה , ללא השתהות לייד הכותל ) ולאפשר קבלתה של מישלחת על ידי מימ הנציב . וסו ) בעל 'ספר תולדות ההגנה' מדבר בפיקודו של הלפרן — וטעות בידו ( טי' שם , ב , . ( 208 הוא מזכיר את מאמצי ההנה'צ נגד ההפגנה , ואת פעולתו של רוטנברג אצל לוק , שיאסור את קיומה של ההפגנה . הוטטה ניב . שארבר נאנז בחצר ביהיס ' למל ' , ושסגל נאם ברחבת הכותל ( ניב , א , . ( 141—140 ארבר לא היה כלל בהפגנה . סגל קרא קריאות אחדות לייד תיאטרון ' ציוך טם התפןרות ההפגנה . לייד הכותל הושמעו קריאות עול בוז לממשלה . 'הארץ' ( 1929 . 8 . 16 ) המדבר בנאום בחזדה ברחוב בךיהודה , לא יכול להתכוון אלא לדברי הסיום של סגל . שמואל הלוי ציין בטדותו את דבר פעולתו הגדולה של איתמר בן אב'י בוועד למען הכותל , ואת חוברתו המזעזעת , חום על כבודו וזכויותיו אינו ראוי כלל לזכויות לאומיות . ' אף הציע לארגן 'גדוד מגיני הכותל , ' שמתנדביו יצאו במישמרות קבועות לשמור על היהודים המתפללים לייד הכותל , בלא שימת לב לתקנות שתיקנה ועדת הכותל . האדישים בין המופתעים הלכו לביתם , ואילו קבוצה קטנה , ובכללם מיכאל נאמן , הלוי , אהרונסון , נשארה במקום עד שעה מאוחרת . שם הכין סגל כרוז אל הנוער , הקורא להפגנה . אותו כרוז קרא בו בלילה , אחר חצות , אורי צבי גרינברג , שתיקן והוסיף , ועודד . אותו ערב הודבק בתל אביב כרוז ( ששוכפל ב'היקטוגראף , ( ' וכמויות ממנו נשלחו אף לכמה ממושבות יהודה להדבקה : 'הנוער הלאומי נק רא לעלות ירושלימת . ' עם כניסתה של ה . ע . צ . ע . ( הסתדרות עולמית צעירים עבריים ) לפעולה , נהיתה לא רק 'שלט' למארגנים , אלא יוזמת , מארגנת ואחראית — במישרין או בעקיפין — לשתי הפעולות המרכזיות : האסיפה הגדולה בתל אביב , וההפגנה בי רושלים . נחום מאירי , יו"ר אותה הסתדרות , שעיקרה היה להוות מעין אירגון מקביל לאימק '' א ( של הנוער הנוצרי ) ואף התעניינת בשאלת האמצעים לדחות פעולתו של מיסיון נוצרי בא רץ ישראל , הועמד למעשה בראש , והוא אף נשא ברובן של ההוצאות ( הגדולות ) לאירגונן ולביצוען של שתי הפעולות . האסיפה , שנקראה לליל תישעה באב ל'בית העם' בתל אביב , ושבה הירצו ברוך ויינשטיין ואיתמר בן אב"י , כינסה קהל עצומ , אולי של רבבה . לאחר האסיפה יצא הקהל בדגלים עטופי שחורים בהפגנה ברחובות העיר . בסופה של הא סיפה הוקראו החלטות , ובכללן השאיפה למדינה יהודית בארץ ישראל . 100 ( 100 ה . ט . צ . ט . בארץ ישראל היתה גוף אירגוני קטן למדי . שפעל בשנים 1950—1928 תוך קשר עם המרכז בפאריס ( שבראשו עמד אמי פאלייר . ( לפי טדותו של היויר מאירי היתה הפעולה כולה לעניין אירגון ההפגנה בתל אביב יוזמתה של ה . ע . צ . ע . בלבד . באמצעותו הועברו הצעירים , שהגיעו למקום הנזיפגש בתל אביב בבוקרו של יום , לירושלים במכו ניות שכורות . בחצר 'למל' קרא מאירי לפני הקהל את נוסח ההחלטות באסיפה בתל אביב , וקרא לקיומה של הפגנה שקטה . שם נתכוונו השוטרים הבריטיים לעצרו , והקהל המ שולהב מנע את הדבר . בחדר פנימי ביקש הופיין להסביר את דבר האיסור שהוא אוסר את קיומה של ההפגנה . התשובות שקיבל הופיין ' ) איננו מוכנים להיכנע לשילטון הבריטי הערבי בארץ ישראל / 'אנו נושאים דגל הרצל שהושפל על ידי ההנהלה הציונית ( ' העמידוהו על כר , שהוא חסר אפשרות להטיל את דעתו טל הנוער , ובנוכחות המתווכחים עמו הודיע למים הנציב , שאין בכוחו למנוע את ההפגנה , ושאם הממשלה
|
|