|
|
עמוד:188
הנתונים את הבטחתו . ב 929 . 7 . 9 ו כתב ז'בוטינסקי את 'מחשבותיו' בעניין זה לארבר : ' נדמה לי , כי אם מצד אחד מוכרחים אנחנו לשמור על אחדות בית" ר בארץ-ישראל ועל שלימות המישמעת ושילטון המיפקדה הראשית , יש להביא בחשבון מצד אחה כי חייה של קבוצת בניימינה , ושל יתר העולים מהסוג הזה שיבואו בקרוב , הם שונים מחיי בית" ר הרגילים ; ושנית - כי אולי באמת טוב יהיה , אם נמסור את עניין ההדרכה של העולים החקלאיים , בגדר המישמעת הכללית , בידי קבוצה זו , שיש לה ניסיון . ' כך ניסה ז'בוטינסקי 'לרכך ' את הצד השני , ולמצוא איזה 'מודוס ויוונדי' בלא לוותר בשום פנים על קבוצת 'מנורה , ' שתנאי עבודתם ומסי רותם החלוצית וכינותם דיברו אל לבו . ודאי ראה את השאלה האירגונית על בסיס רחב מאוד , על בסיס היחסים בתנועה בכללותה , שהרי אף עניין היחסים בין הצה"ר לבין בית"ר 'עניין עדין הוא . איני רוצה לא כשיעבוד ולא בפירוד' ( מיכתבו של ז'בוטינסקי לארבר מיום . ( 1929 . 7 . 18 פרניק , מזכיר 'דרגת העובדים על יד בית"ר , ' בניימינה , חזר וכתב ( 1929 . 7 . 21 ) למיפקדה העליונה בריגה : ' דרגת העובדים מקלטת את כל עולי בית"ר , כי כל העולים צריכים להתיישב בארץ על יסוד של עבודה עצמית . גם ההתיישבות בעתיד תהיה על יסוד של עבודה עצמית — — — . ' מימין 1 בית הספר למדריכים . משמאל למטלה : מיכתב הלפרן לאב"א אחימאיר . משמאל למטה : ראשי פרקים לחוקת בית הספר
|
|