|
|
עמוד:149
כגוד למסורת מתחילתה אמונה היתה בית"ר על יחס של כבוד מלא לערכי הדת ולמסורת ישראל סבא , שלא באה בית"ר בעקרונות של שלילה אל העולם היהודי , אלא ביקשה להדגיש את החיוב והמאחד בעם ישראל . לא מעטים היו הקשיים להבטיח את ה'פרהסיא' הדתית בחיי בית"ר , במועדונים ובמחנות , בכינוסים ובפלוגות העבודה והגיוס . לא אחת נדרשה התנועה לדיונים קשים בנושאי אמונה ודת , ולא אחת קיבלו ועידות של בית"ר החלטות , כוללות במידה זו או זו , באותם הנושאים . אלא שיותר מן הצד הפורמאלי קבעה התחושה העמוקה בלב כל בית"רי , שראויה מסורת ישראל שנתקדשה בייסורי אש ודם במשך דורות על דורות למלוא המידה של הערכה והוקרה , ושממנה מקור גדול לנו לגאווה על העבר ולאמונה לקראת העתיד . כבר בפגישת הראשונים — פגישת הייסוד במרתף הקורפוראציה 'חשמונאי' בריגה - היה אחד מן השלושה עשר הרב משה הלוי לווין . בפולין וב צ'יכוסלובאקיה נצטרפו לבית" ר ללא חשש כמה וכמה מבני ישיבה וקנאי מאמינים , ואפילו לא ניסו לשנות ממלבושם ומצודתם בתוך חברה , הנוהגת במידה לא מועטת של גינונים מודרניים . תנועת ז'בוטינסקי היה בה למשוך נוער קנאי אל שורותיה , ובכללו נוער דתי , כגון חברים שנימנו על ' הפועל המיזרוזי' בפולין , כגון תלמידי בתי הספר של 'המיזרחי' ושל 'אגודת ישראל ' , וכגון בחורי ישיבה . אפילו נתפרשה הציונות בכללה כמרידה בדת ובהנהגה הדתית , לדעתם של רבנים ורביים לא מעטים מאישי 'אגודת ישראל ' , זכתה תנועתו של ז'בוטינסקי , שאף מן הקנאים יתייחסו אליה יחס של סובלנות , תוך מידה לא מועטת של אהדה . ברוחם החיובית עליהם ידעו לא רק להעריץ את ההיסטוריה הישראלית ואת גיבוריה , אלא אף את המסורת , ולכבד את בית הכנסת ואת המנהיגים הדתיים של העם . אין פירושו של דבר , שבית"ר יכלה , או נתכוונה , לחייב את הצעיר העברי , שהגיע אליה מסביבה חופשית או אף נייטראלית לענייני דת , לשמור על קיום תרי"ג מצוות בביית . בית"ר , עם שנשאה יחס חיובי למסורת , לא טענה מעולם שהיא ברית של נוער דתי . ברם ביחסה החיובי למסורת משכה אליה אף מן בני החרדים , ואף בני רבנים , ומחוגים דתיים על גוניהם המרובים בארצות השונות , ואף בארץ ישראל . שאלות דתיות ממש עלו כבר בימיה הראשונים בקשר לחילול השבת במועדונים , ולאחר מכן - בקשר לשמירת הכשרות בחווה בסטוקי ( לאטביה . ( שמירת השבת במועדון והכשרות בחווה נתקבלו כדבר חובה . אלא שהוויכוח נתחדש פעם בפעם , ושוב דן ( 1927 . 9 . 9 ) המרכז ( בלאט ביה ) - למעשה מרכזה של התנועה העולמית בעניין איסור חילול שבת במועדונים . חידושו של הוויכוח יוצא ללמד , שלא קל היה לקיים את הצו הלכה למעשה בקרב נוער , הבא מחוגים שונים , והנוטה בעצם טיבעו למידה יתירה של חופש , בייחוד בסביבה חופשית , שאינה מקפדת כלל בענייני מסורת . ודאי הגיעו תלונות בעניין למרכז , ופרופס בא להזכיר : 'לפני שנים אחדות היתה החלטה , שאסור בהסתדרות לחלל את השבת . מציע שה- הגינות במירון , בקבלות פנים לנכבדי העדה , וב הלוויות רבנים וגדולים . וכך הדברים בתפוצות הגולה , שבהן עמדה בית"ר לא רק לרשותה של התנועה הלאומית , אלא אף לרשותה של הקהילה היהודית , ונטלה חלק פעיל בשמחות הציבור ובאבל הציבור . ברי שנתנה את מלוא כוחה לפעולה למען מיפעלי הציונות והיישוב העברי המת בצר במולדת — לקרנות , לתוצרת היישוב , להפצת הלשון העברית , וכיו"ב . כל הדברים הללו היו בבחינת חלק מעצם תוכנית פעולתה הציו - נית , שמתחילת קיומה ראתה אותה ברוח של אקטיביסט גדול וכולל .
|
|