|
|
עמוד:140
נגד הדגל האדום והאחד במאי רובי חברי בית" ר נתגייסו מקרב השדרות הדלות בעם , מקרב הפועלים ומחוסרי העבודה , ומקרב בניהם של אלה . הללו לא האמינו כסוציאליסט בתורת מרפא לטראגדיה היהודית הלאומית , וא פילו היו בהם שהאמינו בסוציאליסם כמרפא לעולם , כולם כולם ראו בו מיכשול לשאיפה היהודית קודם לגמר בעיינה של המדינה היהודית . בשניים שלושת הדורות של התמורות הלאומיות הגדולות שימש הסוציאליסט גורם מדרבן ומפרה בתנועות לאומיות שונות , ואילו ביחס לתנועה הלאומית היהודית נתגלה כאוייב גדול . החזית הסוציאליסטית , ובייחוד הקומוניסטית , נתגלתה בארץ ישראל כחזית החותרת תחת אש יות החזון הציוני ההרצלאי , ואפילו היתה עצם פעולתו של הפועל הסוציאליסטן בארץ ישראל בביניין , בהתיישבות , פעולה חיובית ברוכה , הרי האידיאולוגיה הבינלאומית של אירגונו קירבה אותו לזלזל בממלכתיות עברית , בעצמאות יהו דית , בסולידאריות יהודית , מצד אחד ; ומצד שני , דחפה אותו להתרפסות למישטרים זרים ואף מתנכרים , להעדפת ריבונות סוציאליסטית על לאומית , להשקפות על 'אירגון משותף' ( במקביל למילחמה למען העבודה העברית — כפי שהת בטאה לאחר מכן במישמרות שחבריהן יש מהם נשלחו למאסר . ( האחד במאי והדגל האדום באו לסמל את אחדות הפועל בעולם , כנגד אחדות העם בתורת עם , והסמלים הללו לא הוכרו , ולא נתקבלו כראויים להכרה , בבית" ר . הפגנות האחד במאי באירופה היו מלוות לרוב בתגרות קשות וחמורות של המפגינים בינם לבין עצמם — הוכחה למהותה יש לפרש אפוא בהסתייגות מליאה את דברי האזהרה ששלח ( 1928 . 10 . 18 ) אביגדור המאירי לז'בוטינסקי על מרכז הסתדרות המורים המתכונן להתקפה על ברית תרומפלדור 'לא מטעמים מדי ניים , אלא מטעמים תרבותיים : ' בית"ר חסרה הדרכה תרבותית , ולפי דבריהם 'הברית משפיעה בבורותה , בעם הארציותה , על הנוער בארץ יש ראלי . משום כך צריך להביא שינוי יסודי ובהקדם האפשרי ביסוד התרבותי של הברית . כך סייעו חברים מבפנים , שלא היתה להם נוחה חובת המישמעת על כל הכרוך בה , להתהוותו של רושם מיוחד על בית" ר ארץ ישראל . הפחד 'מי יודע אם מרוב הוויתורים לא תיווצר גלות בתוך הארץ עצמה . ' חםיה מ . כתבה מאמר על 'חותם הגלות' ן ... ' עמנו אינו מחולק למעמדות לפי האומנויות , כי אין לנו אנשים קבועים באומנותם ... חסרים אנו חיים עצמאיים ... חיינו שבגלות הס חיים של מילחמה תמידית נגד כל גויי הארצות , שכולם יחד שואפים לבלענו / ... ובמאמר אחר שלה ו 'הגלות נמצאת בכול מקום' 1 'נס פה בארץ סובלים אנו גלות לא פחות מאשר בארץ אחרת . בגלות זו השלימו בני טמנו , והיא רובצת עליהם כאבן כבידה ... אותם היהודים בעלי הנוו הכפוף עם אותה ההכנעה לכול פקיד גבוה ונמוך אנגלי או ערבי . היכן שפתנו העברית השלטת בכול מקום ... ? חברי הברית , איפה אתם בשעה זו 7 העוד לא הניעה השעה , שתעשו מעשה חרומפלדורי 7 ותמלאו תפקידכם בתור המסתמלים בשמו 7 האם נם תרומפלדור נחבא אל הכלים בזמן המבוכות 7 עלינו לזכור את החצי השני של סימלנו — הגנה . ' ובu— בן ציון כתב i 'תהילה לבית '' ר ששמה לנגד עיניה את המטרה לשים קץ לכול ההתפרדות וההתפוררות בקרב האומה , ולאחד ולאגד את כל אחד ואחת אשר דם עברי נוזל בעורקיו ... תחת דגל כללי אחד , לשם מגמה ותכלית אחת , והיא 'יצירת ממלכה עברית בארץ . ' ... ' על ההתארגנות הראשונה בביתיר ירו שלים העיד שבתי ( רוזנבויס ) ורדי , שלראשונה באו אל ביתיר חברות אירגון 'דבורה' — אירגון נוער לאומי , שממדריכיו היו : יצחק אבנר , יהודית סלוצקי , חוה שפירא ועוד , ועם חברים נספחים חדשים כוננו את 'גדוד האזרחים לבית'ר' — ויחידותיו נקראו על שבטי ישראל ומישפחותיהם ( ראובן , שמעון , לוי . ( 3 — בכול שבט ושבט 3—2 קבוצות ( ראובן — הכרמי , החנוכי . ( ... התילבושת הראשונה היתה בידואית , וה דגלים היו דגלי שבטי ישראל . העבודה היתה כולה צופית ו מחנאות , סיורים , הכרת ירושלים העתיקה וסביבות ירושלים . ' נדוד האזרחים לבית'ר' היה לאתר מכן ל'גדוד נשרים , ' וליידו 'גדוד גחלים . ' ראשי הגדוד 1 יעקב כהן , שבתי ורדי . גישה 'היסטורית בניסיון האירגוני , כידוע לנו , הדריכה בדומה את רעיונותיו האירגוניים של הד ר דיאמאנט בווינה . על הסתדרות זו כתב ב . ל . / לובוצקי / ב'משואות' ( 1927 . 12 . 21 ) כהתחלה להתארגנותו של נוער חופשי ופתוח לקליטת רעיונות חדשים . הוא שיבח מאוד את פעולתה של הסתדרות לאומית זו של צעירות . עם המפקדים שפעלו בקרב האוכ לוסייה ההיטירוגנית בירושלים , תוך מגע ער עם כל העדות וכול החוגים , ואף עם בני עדות זרות ( יוונים וכר , ( נימנו ו חזן , יצחק אבנר , אריה פוקס , יטקב כהן , ליטמן , שבתי ( רוזנבוים ) ורדי .
|
|