התארגנות בבניימינה

עמוד:130

התארגנותבבניימינה כשהגיעו למקום לא נתקבלו באהדה בלישכת העבודה . חברים היו להסתדרות העובדים 'הכללית ' , ואילו תביעתם לזכותם לעבודה נדחתה בתקיפות , ואף הגיעו הדברים לידי התכתשויות . לאחר זמן קצר הבינו אנשי הלישכה שהגדישו את הסאה , ושהחברים הללו לא ייטשו את המקום , והציעו 'לעשות שלום ' . ה'שלום' נעשה והיה . החברים הגיעו לבניימינה אחד אחד . ברגל הלכו לתחנת ראש העיין , ומשם נסעו ברכבת לבניי - מינה . קצת יותר ממניין היו . כולם בנים , ללא בת אחת עמם . קשה היה לסדר 'משק' בקבוצה . לא היתה הפרוטה מצליה לקבלת מקום מתאים , ולא לסידורים ראשונים . 'הסידור הראשון' של הסוכנות נתבזבז כולו בפתח תקווה . באין מקום לינה קיבלו הצעת בעל הרפת שווארצבורד להשתמש במחסן החציר שלו בעלייתה של הרפת . 'את חבילות החציר לא אוציא' - קרא בעל המקום . שם לקחו החברים לעצמם חבילות של חציר ובנו מהן מעין תאים , ועליהן ערכו להם מישכבם . כדי להבטיח את ביסוסה של הקבוצה דרשו החב רים שתי בנות מריגה וקיבלו רישיונות לעלייה לכלות , החברות מרי ראפאפורט ודינה פבזנר . לאחר זמן קצר נתקבל מהמרכז החקלאי צריף , שהוקם לייד הגורן של בניימינה . כאן , יותר משבפתח תקווה , השתלבו חברי 'מנורה' בציבור הפועלים שבמושבה . אותו ציבור גר במחנה צריפים מיוחד בעיבורה של המושבה . וכאן החלה לנקר השאלה : למה יתקיימו בתורת קבו צה , והיאך ישיגו התכלית הנרצית בתורת קבוצה ו מתוך שיגרה ראו את הדרך בהליכה עם הסתדרות העובדים 'הכללית ' , שבה היו חברים , ופעילים , מיומם הראשון בארץ . רק עכשיו החלה להתבשל אף תודעה , שאותה הסתדרות מרכזת למעשה את כל הפעולה למען החלוצים , והרי הציונות תקום רק בכוח חלוציותם של העולים . עם זאת יש להביא את הריביזיוניסם אל מחנה הפועלים , ולפיכך חייבים עולי בית '' ר להיות מאורגנים ביותר , פעילים בתנועתם המדינית , מקבלי חבריהם העולים , ומוכנים ליום הפקודה שיבוא . גרשון שץ היה ה'אידיאולוג / שביקש לגשור את הגשר שבין הריביזיוניסם לבין מחנה הפועלים . בבית '' ר של ה'הכשרה' בשלוש הדרגות ביקש להקים את הדרגה הרביעית , את דרגת העובדים , את בית '' ר של ההגשמה . בקבוצה היו כמה וכמה הלכי רוח , מצד אחד אלה ה'קיבוצאים ' , ובייחוד מאנשי ' בית רימון ' , כגון שץ ולובוצקי , ומצד שני ה'מוש באים ' , כגון ראפאפורט , אביעזר , הרלב ובן יעקב . שאיפתה של הקבוצה היתה להגיע אל ההתיישבות - כשאיפה שבה היו חדורות כל הקבוצות הממתינות להכרת זכותן ולתורן . וכיוון שיצא שם טוב לקבוצת 'מנורה' היו מוכנות 'להשתדך' עמה קבוצות אחרות , כגון קבוצת דגניה שחזרה וביק באופן קשה . זליג ( שטיין ) אבנרי , איש הנזימשק , רק הספיק להתחיל להניח יסודותיו של משק רמת טיומקין , ונקפדו חייו במחלה זו . בבית החולים בחיפה חשבוהו לחולה טיפוס . עוד וזבריס אחדים נפטרו בקיצור ימים , במחלות אחרות , תוצאת סיבוכיה של הקדחת החמורה . עבודת הניקוז נתנהלה לפי שיטה פרימיטיבית ביותר . הפוטלים היו עומדים במי הבוץ עד לחזה . וזורקים החוצה את הבוץ באתים . כך בנו תעלות , הקיימות עד היום . שלוש טונות עסקו חברי 'מנורה' בעבודה קשה זו . את עבודתם עשו מטעם חברת פיק '' א , ומחוץ לעבודה בביצות עסקו אף בעבודות של הכשרה של אדמות המושבה פרדס חנה הקרובה למקום . אף עבדו בעבודות חקלאיות - שונות וקשות — אצל איכרי בניימינה . עליית הבית בבניימינה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר