ההתחלה ולפניה

עמוד:107

מאן / אדרי / ביקש שם בוועידה להוסיף על סוגי הספורט עוד נ סיוף בחרבות , בוכס וזריקת אבנים . (!) גדולה מזו : אדרי התנגד למסירתו של עניין החינוך הגופני לידי 'מכבי ' , וטענתו , שכול העבודה הספורטיבית צריכה להתרכז אך ורק בהסתדרות הצה"ר . עוד עלו אל הבמה להשתתף בדיונים בדר , הר אבן , אוהב עמי , הלפרן , ברא ווירמאן , ואילו ז'בוטינסקי קם לטעון , שיש 'לכנות את הכול בשמו הנכון . נסיר גם הפעם את המסווה מעל פני הדבר ונכנהו בשמו הנכון : חינוך צבאי . עניין זה דורש ליגאליסאציה גמורה ' . הצעתו היתה להודיע לממשלת המאנדאט , שהנוער העב רי רוצה ללמוד תרגילי צבא , ולדרוש ממנה קצינים מדריכים . כך עולה תמונה , שהמיפלגה המדינית חותרת לקראת כינונו של גוש צבאי ספורטיבי , שתפקידיו ביטחוניים . ואומנם זה היה נושאו של ארבר 1 ' החינוך הגופני ' , ועל כך נסוב הדיון בעיקרו , כשדבר הסתדרות הנוער בתורת נוער אינו מגיע לכלל הצעה והחלטה , ובוודאי לא דבר הסתדרות נוער חינוכית . ואומנם ברוח זו , רוח של מדיניות הביטחון , נוסחו ונתקבלו ההחלטות על החינוך הגופני : ז . הוועידה מכריזה , שחינוך צבאי לבני היישוב העברי הוא עבודה ליגאלית לכול מיקצועותיה , ודורשת מהממשלה להכיר את העקרון הזה . . 2 הוועידה דורשת לשנות את היחס האדיש של ההנהלה הציונית , הוועד הלאומי ויתר המוס דות הלאומיים שלנו , לאגודות הספורט הקיימות ולבוא לעזרתן באופן חומרי . . 3 הוועידה דורשת ליצור מועצה מיוחדת על יד ההנהלה הזמנית שתתעסק בטיפול החינוך הגופני ופיתוחו לפי שיטה מעובדת על ידי בעלי מיקצוע שישגיחו על בית הספר ואגודות הספורט הקיימות בארץ . 4 ... הוועידה מביטה בעיין יפה על ההצעה של יצירת 'אוצר השומר' בתור קרן מרכזית של כל תנועת הספורט / היהודי / בעולם . . 5 הוועידה פונה לכול האגודות הספורטיביות בארץ להתאחד למוסד ספורטיבי אחד ותחת דגל אחד . . 6 הוועידה מחליטה ליצור על יד הוועד המרכזי לישכה ספורטיבית , שתארגן ותנהל את עבודת הסקציות הספורטיביות על יד הסתדרות הריביז יוניסטים בארץ ישראל . הוועידה החליטה למנות את מנחם ארבר למפקד כללי 'למיפקדת הסקציות הספורטיביות ' . התוכנית 'הצבאית' לא יכלה לצאת לפועל . ההנ הלה הציונית והוועד הלאומי לא התעניינו בה , וככול שהתעניינו התייחסו אליה בשלילה גמורה . בתי הספר לא העלו על דעתם להכניס לתוך תחום פעולתם מיקצוע כגון 'צבאיות / ואף 'מכבי' לא נטתה כלל לעסוק בספורט צבאי או בחינוך צבאי , והלכה לה לשיטתה - שיטת ההתעמלות והאתלטיקה הקלה . העול הוטל אפוא בהכרח על הצה"ר גופה . התכנית הצה"רית באה לעשות להכשרתו הצבאית של הנוער , באמצעות הסתדרות בנויה על היירארכיה , והמזדהה עם התוכנית המדינית של הצה"ר . כך נתקרבו בדיעבד אל תוכניתה של בית"ר באירופה . פעילי הצה"ר ב תל אביב , ובראשם הד"ר יעקב ויינשאל , ועמו הד '' ר משה הר אבן , ועמם דויד מלמד , שנשא עמו מברלין בדרכו מדאנציג לארץ ישראל את המלצתו התקיפה של ז'בוטינסקי אל ויינשאל , ואליעזר אדרי — אף הוא , כמלמד , מאנשי 'מנורה' בדאנציג לשעבר , ועוד אחרים , ראו תוכנית של הסתדרות נוער עצמאית כתוכנית היחידה הראויה לשמה - ( 46 עי' 'הצפון , . 1926 . 11 . 16 ; . 11 . 10 ' ארבר נאם על 'החינוך הגופני ' , וסיים י 'עלינו להיות ה'סוקולים של ארץ ישראל . ' ניב בספרו 'אציל ' , א , 124 ' , מדבר בהחלטה בוועידה לייסד הסתדרות נוער חינוכית וכר — ודאי על סמך עדות שבעל פה . העובדה , שארבר נבחר להרצות בעניין החינוך הגופני יש בה להוכיח , שנחשב כמועמד טיבעי לשאת באחריות לעבודה בקרב הנוער . דויד מלמד העיד , שוועד הצה'ר קבע — לפי הצעתו של הדיר יעקב ויינשאל — את מועמדותו של ארבר לשמש מפקד ראשי . הוועד העדיף את ארבר על ירמיהו הלפרן הסוער . ויינשאל היה איש הקשר של ז'בו מנחם ארבר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר