|
|
עמוד:105
אליהם בלוויית דויד מלמד , לפי הזמנתם , ולכבודם הצטלם עמם . ז'בוטינסקי הגיע לחיפה ב , 1926 . 10 . 3 וכשערכו לו בהקדם קבלת פנים במועדון ' השחר' ( זה מועדונם של הצה"רים ) בתל אביב , היתה 'קבוצת '' מנורה * מהסתדרות תרומפלדור נוכחה במלואה . ' ז'בוטינסקי שאף לבוא אל הנוער , לדבר אליו , לעשות קשרים עמו . ההתארגנות של הנוער ה צה '' רי התנהלה בכבידות , וכך בא לאירגונה של אסיפת נוער גדולה בקולנוע 'עדן ( 1926 . 10 . 31 ) בחסותה של הסתדרות 'האזרח הצעיר . ' יוסף בדר ישב בראש האסיפה . נאומו אל הנוער זיעזע המונים . רבים נתעוררו לחשוב על המציאות בארץ ועל הדרך המדינית המתחייבת ממנה . אנשי השמאל נתרעדו למישמע דבריו הנמרצים והגלויים , ומהעדר כוח לסותרם באו על ז'בוטינסקי בלהג שפתיים . באסיפת הנוער הגדולה ( והפתוחה לקהל , ולא כפי שטען ברל כצנלסון , שהאסיפה היתה סגורה ) הרחיב את הדיבור על חינוכו האמיתי של הנוער , ועל תפקידם של אישים גדולים בהיסטוריה , שקראו אל הנוער וחינכוהו , כשדורם ראה בחינוך זה רק קילקול . ז'בוטינסקי גילה , שלא ניתן לו לבוא אל הנוער הלומד במוסדותיו , אף על פי שהוא רואה את עצמו כאיש הפועל בתחום החינוך . בהרצאתו הדגיש חזור והדגש את שאלת הרוב היהודי , שהוא מינימום שאיפתנו בארץ . ודאי הוא מכבד את הערבים ואת רגשותיהם , ואולי דווקא משום כך הוא חושש מפני התנגשות העלולה לבוא , ושלקראתה יש להכין את הנוער הכנה של ממש . בקשר לכך דחה כל ניסיון להת נהל לפי סברות 'פאציפיסטיות / שאין בהן ממש במציאות . ז'בוטינסקי קרא את הנוער לאקטיביות , ועודד אותו שלא להיבהל מ ' שערוריות' כגון אלו הכרוכות בהגנה על הלשון העברית ובהגנה על תוצרת הארץ . כאן הזכיר את פעולתן של הסופראג'יס טיות באנגליה , שאנשים הגונים מאוד סייעו בידן להגיע לזכויותיהן . באותה הרצאה עורר את הנוער למעשים , ולפי תימסורת שנמסרה ב'הפועל הצעיר' ( 1926 . 11 . 5 ) אמר : 'אינני מדבר על שפיכת דמים , רחמנא ליצלן , אבל שפיכת דיו . ' ... לימיס ביקש כצנלסון ( בוועד הפועל הציוני , ( 1934 . 3 . 28 לטעון , כאילו באסיפה הזאת ( הסגורה ) הונח היסוד לשיטת אלימות פוליטית בארץ & ברם נשכח , שאף על פי שהיה 'דבר' עמוס באותם הימים מעמסה מרובה משום הוועידה של מיפלגת 'אחדות העבודה' ומשום ביקורו האינ טנסיבי של הקולוניל יאשיה וג'בוד , ולא נתפנה , או לא הספיק , למסור דו"ח מפורט על אותה אסיפת נוער רבת הקהל באולם הקולנוע , היה לו ל'דבר' ( 1926 . 11 . 4 ) מקום למאמרו הגדול של מ . ביילינסון - 'חינוך לנוער' - שעמד בייחוד על מה שהיה חסר לדעתו בנאומו של ז'בוטינסקי לנוער , ברם אף עמד בלשון ברורה על מה שב ( 43 עי' דויח מפורט בספרו של שכטמאן , ב , עמי . 74—73 ועיי 'הארץ . 1926 . 11 . 3 ; 1926 . 11 . 1 ' , שם מספר הכתב , שלהרצאתו באו 'מכול המינים' — 'מכול הסתדרויות הנוער שבתל אביב , נזיגדוד מגיני השפה ' , מהתאחדות 'האזרח הצ עיר , * הימכבי ' , ומן 'הנוער העובד ' , תלמידים מגילים שונים , וגס ... בעלי שיבה . אולם יעדן * היה מלא מפה אל פה . בהיכנס המרצה אל האולם נתקבל בתרועות . ה' בידר = ) יוסף בדר ) מברכו בשם ההתאחדות 'האזרח הצעיר" ו 'הנוער העברי בארץ רואה בך סמל לתנועת נוער . בארץ ישראל קיימות קבוצות נוער , אולם כוחן אפם . עשרות אגודות נמצאות כאן באולם זה , אגודות בעלות מטרות שונות , סותרות זו את זו , וגם בלי מטרות כלל . ה' בדר מבקש מאת ז'בוטינסקי 'עזרה בחיפוש דרך לקיום תנועת הנוער בארץ ישראל . " חתימת בעל הכתבה : פ . ביקור ז'בוטינםקי אצל 'ה סקציה הספורטיבית' על שם י . תרומפלדור ( תל אביב , חשוון תרפ"ז ) ( מאוסף דויד מלמד )
|
|