|
|
עמוד:97
הוועידה השנ"ה בפולין התעוררות בית"רית באה לפולין על כנפי ההתעוררות שנשאה תנועת ז'בוטינסקי אל הר חוב היהודי , אל הגיטו היהודי , ואל מחוץ לגיטו היהודי . רוח זו הרעידה לבבות , והקימה לתחייה דור חדש לציון . כאילו באיחור של שנים אחדות באו ימי 'שירה חדשה' ששר יעקב כהן . ובלשונו של יעקב כהן נמצא אף דברי הגדרה בפרוזה למהותו של החידוש במערכות הציונות ולציפייה הגדולה לקראת הימים יבואו : 'תעודת הריביזיוניסם אינה אלא להכשיר ולפתח את התקופה הגדולה הבאה בציונות שלא נדע עוד לקרוא בשם לה . יחסה של התקופה החדשה לקודמת לה הוא כיחסה של זו לחיבת ציון : מעוף כביר יותר , rup DTn מוגדל , אמצעים מוגדלים , וקודם כל : שיחרור מלא יותר מן הפסיכיקה הגלותית' . « ההתעוררות באה מלמטה , מן העם , ואילו ההנ הגה של הצה '' ר בפולין , ובראשה המשורר יעקב כהן , לא הצטיינה במעשיות יתר , ומשום כך לא היה בה כדי לקדם את ביתיר , וגרוע מזה : אף לא כדי למנוע את החיכוכים בה במשך שנים אחדות . בחוזר 27 / 51 הודיע ביברינג , המפקד הראשי 7 נ ) בחוברת 'ציוד ( נזנוטס הווהינז של הצהיר בווארשה , ( ו . 1927 . 12 . 1 במאי 1927 החליט ז'בוטינסקי לקרב את האיש לעבודה פעילה ב'השחר' ולמסור בידו תפקיד מרכזי . על ידו קיווה לעשות סוף להתרוצצות האישית בווארשה הבירה . ביבריננ , שעמד כולו לרשותו של ז'בוטינסקי , לא נטה , עם כל הכרתו המוחלטת בקו המדיני המיפלגתי , לוותר על עצמאותו בהסתדרותו 'מנורה ' . ברם ניאות להצעת ז'בוטינסקי לפעול פעולה מרכזית ב'השחר ' . ביברינג החל לעשות קשר של מיכתבים עם קנני ' השחר' במדינת , והחל במישלוח של חוזרים — ב'שאפירוגראף - ' , שעם שנעשו קבועים הרגילו לאט את אישי התנועה לחשוב יותר על התאר גנותה , והגבירו את הנטייה להתאחדות כללית במחנה . ביוני 1927 כבר ידעה ביתיר שביעת רצון : ' השחר' בפולין ויתרה על עצמאותה והיא חלק מהתנועה העולמית . אדאלברט ביברינג , מפקד הסתדרות הצופים ' מנורה' בסטאניסלאבוב , נהיה למפקד הארצי הזמני של 'ברית תרומפלדור' ונקרא להקים בה את קנני 'השחר ( ברית השומר ' . ( ביברינג קיבל מלוא העידוד ומלוא הסמכויות . את מיפקדתו קיים בעירו בסטאניסלאבוב , ושם ניהל את הליש כה המרכזית מתוך סדר קפדני מלא . עמד לרשותו אף מזכיר עברי , אלא שהחוזרים והפקודות ורובה של התיכתובת יצאו בלשון הפולאנית . תוכנית עבודתו היתה יסודית , וכולה לפי הקו הצופי , שבו הורגל ובו דגל . מטעמים שונים לא היה מסוגל לעשות קונטאקט מלא עם מרכזי התנועה בחוץ ובארץ , ופעולתו הישירה נתפשטה בעיקר על קנני גאליציה המיזרחית . עבודתם של הקננים בימיו של ביברינג נתפתחה ונתרחבה מאוד , אבל כל כולה בכוחם של הקננים גופם . בכלל הקננים , שפיתחו עבודה עניפה , אף כמה וכמה מהקננים שבפולין הקונגריסאית , כגון קנני ולוצלאבק , ראדום , סקתיביץ , לוביץ / אוט בוצק , ובייחוד כמה מהקננים של איזור הספר , כגון וילנה , סובאלקי , ביאליסטוק , לוצק , שבכול אתד מהם 200 חבר ומעלה , וכגון הקן בגרותה , ועוד . ביברינג הודיע על 8 קננימ , שמיספר חבריהם עלה על 00 ו , ועל קן סטאניסלאבוב שמנה 230 חבר . כן עיבד ( 1927 . 8 . 26 ) תקנון פנימי , בקו צופי באדן פאולי בשיטתו ובאמצעיו . כן ניסח את ' עשרת הדיברות של הצופה' לחבר התנועה . שיטתו בצופיות נתפרסמה ב'משואות' . ( 1928 . 12 . 10 ) הוא חייב מישמעת מוחלטת , והציע — בהשפעת הפולאנית - לקרוא את שמות המפק דים : מנהיג הקן , מנהיג הגליל , מנהיג עולמי .
|
|