עם תחילת השנה השלישית

עמוד:73

התחדשות סדרי העבודה אם מרובים היו הקשיים בכלל , בפרט מרובים היו בחווה . ד" ר הופמאן הפאטרון , המקדיש מזמנו במיוחד לעניין החווה , העלה על דעתו אפשרות של חיסולה , ובהצעת ביניים הציע ( 1926 . 1 . 6 ) להשאיר בה רק 4 חברים . ב 1926 . 3 . 4- הודיע יואלסון , שלפני 10 ימים נשלחו מיברקים לארץ ישראל , בנוסח : 'חוותנו בסכנה . שילחו 100 פונט' המיברקים נשלחו , ללא ספק למחלקת העלייה של ההנהלה הציונית . התנאים , שהיו 'לאביליים' מעט יתר על המידה ועלולים להביא עד למשבר , המריצו את הטיית הכף לצד ההחמרה והנוקשות . החברים נדרשו לעשות את מלוא חובתם , לבוא אל כל השיעורים ולהשתתף בכול הפעולות . אף התלמידים שלמדו בבתי ספר עבריים לא שוחררו מהשיעורים פתפס : איננו יכולים להיות דימוקראטיים עתה . החברים צריכים למלא את הפקודות . יואלסון : הסיבה למצב הרע היא בהתייחסות החברים אל '' ועד הראשים . " את מצב הרוח הזה צריך לשבר . גרץ : האמצעי היחיד הוא השוט . פרופס : הדימוקראטיות הזאת , שהחלטות יועד הראשים" יכולות להתווכח / נתונות לוויכוח / תביא לידי זה , שלא יהיה לנו שום דבר ... חברינו אינם יודעים בכלל מה זה להתווכח . תמיד בא יחד עם הוויכוחים הריב בין "תל חי" ו '' בית רימוך . הוויכוחים אינם עוזרים כלל וכלל ' . השיטה שננקטה היתה שיטה של עונשים ונזיפות , קריאת חברים לשעות מוקדמות , הסרת ה'סימף - המקודש בעיני החברים , אתראות והוצאה ' ) דחייה ( ' מהסתדרות תרומפלדור . הצורך לנקוט במישטר חירום זה הביא צער ומבוכה בלב , כאילו נשכת שבית"ר כל כולה התנדבות , ואפילו נדרש החבר לעמוד במישמעת חמורה , עדיין לא נגזלה ממנו חופשתו מלכתחילה ובדיעבד לראות את עצמו כמי שמעוניין ומודה במישמעת . עדיין נראה הטיפול בשאלת המישמעת באור של 'דלקת חריפה' וחולפת , ולא כשיטה קבועה שהיא צורך אירגונו הגדול של נוער , הפלוש לכול הרוחות הנושבות בעולם ובעם , ושממסורת עולמו הרוחני ושיטת חייו הוא הדבר לא לקבל על עצמו מרות וחובת סדר . בעקבות מצב זה זורז הדיון ב'תקנון המינהגים ' . יואלסון הציע ( 1926 . 2 . 11 ) את הצעתו : א ) סימן ההסתדרות ' ) לישא על הצד השמאלי של הבגד : ( ' עיגול לבן מוגבל בזר כסף ' ) מסמן טהרת שאיפתנו , ( ' מגן דויד כחול ' ) מסמן היהדות המדינית , ( ' מנורת כסף ' ) מסמנת התרבות העב דית , ( ' קדימה ' ) מסמן רוח הנוער ' . 'עם זה מסמנים את רעיון הגדוד העברי , ( ' ה . ט . — ראשי תיבות של שם ההסתדרות ( הסתדרות טרומפל דור ) . ( היה זה ביצוע רעיונם של פרופס יעקבסון / בן יעקב . (/ ב ) בגדי השרד ( כלומר , התילבושת ) - 'להראות על האחדות ושוויון החברים ' . ג ) ה'סאליוט' ( כלומר : הברכה ) - 'תנועת T לברכה בהיפגש חברי ברית תחמפלדור : הרמת הזרוע הימנית מן המרפק והלאה עד גובה הכתף הצדה בכיוון האצבעות לאגרוף' - 'מסמן : באחדות כוח ' . ד ) השריקה - 'אות הכרה לחברים' - המנגינה מן השיר 'ליבשו נא עוז' ( במקום המנגינה של ' לעזרת העם . ( ' ושוב ה'סאליוט' — הברכה שבעל פה : 'הסתדרות חזק - חזק ואמץ ' . על החברים נאסר לצאת בלא סימן , 'ורק בבתי הספרים / הספר / שאסור לישא / בהם / סימנים — מותר ללכת בלי סימן ' . כמה מן ההחלטות נתקיימו הלכה למעשה . עניין התילבושת עדיין רחוק היה מלבוא על תקנתו . על הברכה בהרמת היד כשהכף סגורה ועד לגובה הכתף שמרה בית" ר לאטביה עד להתחסלותה , וכך בתמונות מימי 'יובל' ה 5 ו - תמונות המיס דר החגיגי . ( לימים נתברר , שזו צורת הברכה של ה'שוצבונד' השמאלי של אוסטריה . (

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר