תרגילי ־ סדר

עמוד:69

למען העברית פעולה נמרצת נעשתה בבית'ר למראשיתה למען ידיעת העברית , מתוך מאמץ ראשוני לעשות את כל חבריה , מגדול ועד קטון , יודעי הלשון עד כדי שימוש חופשי בדיבור , ועד כדי קריאת טכסטים עבריים קלים , לפתות . היה ביוזמה זו משהו מרוח פעולתו של ז'בוטינסקי בתחום השלטת הלשון העברית אף כלשון החינוך היהודי בגולה , שנים אחדות קודם לדבריו בעל פה ולהוראותיו בכתב שאמר וכתב בנידון לבית'ר . מרוחו של ז'בוטינסקי היה בקבלת עול העברית משום כוח הכרעה גדול לצד ההתקשרות עם ערכי התרבות הישראלית וההזדהות עם ההיסטוריה הישראלית - שמלפני אלפיים שנה ושל היובל הקרוב , כפי שניסח בוועידת 'תרבות' בפולין , בשנת . 1927 עבריותה של בית'ר היה בה להבטיח את התאחדותו של הנוער , הבא מחוגי תרבות שונים ורחוקים אפילו בארץ גולה אחת , ולא כל שכן של כלל הנוער העברי בגולה , השואף אל מדינתו ואל עתידו האישי במדינתו . תחושה אינטואיטיבית , שיפה כאן דרך ההכרעה , חשו ראשי בית"ר בריגה , שקבעו את חוק לימוד הלשון כמחייב את כל אלה , שלא עמדו בהצלחה בבחינות , ויהא תפקידם ככול שיהא בתנועה . המורה שזכות ראשונים ונכבדים שמורה לו הוא האיש משה שאטנשטיין , שהתמסר התמסרות לא רגילה במגמה לעשות את השלטת העברית הוויית בבית"ר . הלימודים בלשון — וכך הלימודים בדברי ימי ישראל מפי המורה מטיסון חייבו את החברים התלמידים לעמוד בהצלחה בבחינות . בעניין העברית כמעט שלא ידעת ביתיר ויתור . בישיבתו של 'ועד הראשים' ( 1925 . 5 . 21 ) עורר יואלסון העמקן את שאלת הקושי לעבור בשלי מות אל הדיבור העברי , ונימוקו החשוב עמו : ' יהיה קשה מאוד לעבור לעברית , כי הלא תמיד צריכים לקבל חברים חדשים ' ,... והרי באמת לא ניתן הדבר , שהלימודים בבית '' ר יהיו במערכות קבועות וסגורות , כשכניסתם של חברים אינה קשורה כלל לימי האתחלה של קורסים חדשים , וכשחברים חדשים אין הם מקימים לעצמם יחי דות חדשות דווקא , ויש שמצטרפים אל בני גילם והשכלתם , בהתאם לתנאים במקום . קושי זה עשה הרבה החלטות בוועידות שונות של בית'ר למתגשמות רק לשיעורין , ושלא בקצב שנדרש . ברם דומה , שההחלטה הקובעת הראשונה בנושא יסודי זה נפלה באותה ישיבה : "' ועד הראשים' נותן פקודה לכול החברים של הסתדרות תרומפל דור בריגה , שיוכלו לדבר עברית בסתיו הבא ... ' ועד הראשים' עובר מישיבתו הראשונה בסתיו לעברית ' . הלשון 'פקודה' היה בה ממש . בסתיו החלו דיוני 'ועד הראשים' בלשון העברית . מעניין המצב הקשה , שבו נתון היה 'ועד הראשים' משום חבר אחד , שלא ידע עברית , והרי פעמים הרבה אין החלטות באותה מגמה מתגשמות הלכה למעשה רק משום מיעוט קטן שלא היה מסוגל , או לא נזדמן לו , להגיע למינימום הכרחי בידיעת הלשון . השורות המעטות מעטו של המזכיר מדברות יותר מן הכתוב בהן . תו לשון הפרוטוקול של הישיבה הראשונה של 'ועד הראשים / שהת נהלה בלשון העברית : ( 1925 . 8 . 31 ) ' פרניק : חברים אחדים מ" וועד הראשים" אינם יודעים עברית , לכן אי אפשר לדבר בלשון זו . יואלסון : אסור לבטל החלטות בלי שום סיבות הגונות . שץ : ידברו עברית . רק החברים שאינם יכולים / לדבר עברית / יקבלו את הרשות לדבר בשפה אחרת . יכול לתת לנו . מלבד זה הוא ינהל במישטר הצבאי כולו . אבל הוא שלח לחברו ( ריטוב , ( איש עשיר , שיוכל לתת לנו את כל השיעורים . ' ... הפעולה הטרום-צבאית נתבטאה בתחילתה בייחוד בטיולים ובמסעות הלילה למרחקים גדולים , במחנות קצרים ובמתנות לימים אחדים ואף לשבועות .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר