|
|
עמוד:65
שאיפה לעלייה השקפותיה החלוציות של בית '' ר לאטביה חייבו את עלייתם של חבריה לארץ ישראל ללא דיחוי יתר , ועל הלכה זו כמחייבת את בית '' ר כולה עמדו חבריה בפגישות העולמיות לתנועה . בית"ר לאטביה שאפה לשתול את מטע בית"ר בארץ ישראל , באמצעותם של עולי בית"ר , שיעלו חלוצים אחר הכשרה משמה של בית"ר , ויקימו בארץ ישראל את 'ההתיישבות' של בית"ר . ראשוני בית"ר בארץ ישראל הגיעו אליה כיחידים , מהם — מ"ח ויילר , שעלה בשנת 1924 ויצא לאפריקה הדרומית ; יוסף טלברג ( מוונטס פילס , ( שהגיע לתל אביב ועבד שם בבית חרושת לגאזוז , והשתקע — ( בעקבות טיולו עם לובוצקי , - ( 1925 בקבוצת מרחביה . במארס 1925 עלה בנימין לובוצקי לסיים את חוק לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה . אותה שנה עלה מאיר זרף לעבוד במישטרת ארץ ישראל . כן עלה דניאל מנדלביץ' עם הוריו , שהיו לבעלי בית מלון בחיפה . כך נתעוררו הבעיות : מי עולה ז אימתי עולה וביוזמת מי ז תפקידו של העולה מהו ז בקייץ 1925 עדיין לא מנתה בית"ר שנתיים ימים , ועדיין היתה החווה החקלאית רק בת חודשים מעטים , אלא שכבר גדול היה הרצון לעלייה בקרב המבוגרים שבחבורה . בקרב הללו בשלה הדעה , שהשלימו את חוק הלימודים בבית '' ר , ושבאה להם שעת ההגשמה . שאלת העלייה הפתיעה בחידוש שבה , וב'וועד הראשים' נשאלה ( 1925 . 9 . 8 ) השאלה : מי יחליט מי ומי ההולכים — 1 חברי 'ועד הראשים , ' ועד החווה , ועד ההנהלה - ? השאלה נשאלה , ונשארה ללא תשובה . לאחר ימים אחדים ( 1925 . 9 . 13 ) שאל פחפס ב'וועד הראשים : ' 'לא החלטנו עוד , אם נשלח חברים בשנה זו לארץ ישראל . מה חושבים החברים בשאלה זו ן . ' משום ראשונות הדיונים ומשום העניין הרב שב הם מבחינה היסטורית , ראוי לנו לחזור על דברי החברים , כפי שנרשמו בקיצור בספר הפרוטו - קולים : ' פרניק ? יש לנו החלטה , שההכשרה תארך לכול הפחות שתי שנים . גם בשנה זו לא צריך לעשות יוצא מן הכלל . אמת , יש סיבות גם בעד זה : צריך שיבואו חברינו בקרוב לארץ . החברים / המועמדים לעלייה / התרגלו לחשוב על אודות זה במוחלט . הרבה חברים יצטרכו ללכת לעבודת הצבא , אם לא יסעו / לארץ ישראל , / אבל יותר טוב שלא נחיש , ונשלח חברים טובים לארץ ישראל . ועל אודות השאלה על אודות עבודת הצבא לא שווה לדבר כלל , כי זה יביא רק תועלת לחברים . אסור לעשות יוצאים מן הכלל , וגם לשלוח את חברינו בלתי ההכשרה הצבאית . פרופס : ההכשרה הצבאית נחוצה מאוד , אבל 2 וחצי שנה של חיי ארץ ישראל יתנו להם יותר מהחיים בקסרקטין . גם חברים אחרים יכולים להביא הרבה תועלת בארץ-ישראל , כמו שהראו חברינו שם שלא קיבלו הכשרה כלל . זה ישפיע כלפי חוץ , אם יסעו חברי הסתדרות תרומפלדור . צריך לתת לנסוע , אבל לא לשכות את חוש האחריות , ולתת לנסוע רק לחברים היותר טו בים שמוכשרים באמת . ג . שץ : יש הבדל בינינו ובין החלוצים . אצלנו צריך לקבל על החווה רק את ההכשרה המלאכותית = / המיקצועית , / ואצלם גם את ההכשרה הרוחנית . כהן : צריך לשלוח את חברינו , כי הזרם של העלייה הרביעית הולך וגדל , וגם קבוצה משלנו תעשה רושם בארץ ישראל . חברינו מסורים הם לכול מה ששואפים אנו , ולאחוז את הרובה ילמדו . מישמעת יש לנו . אותה חוברת של תרומפלדור , כאמור , שימשה תורה חייה בשביל בית"ר , הלכה ומורין כן בשביל התנועה שקראה על עצמה את שמו .
|
|