לא באקראי

עמוד:43

ישראל לנגד עיניה . הוא אף דיבר בציונות מדינית בגאליפולי - ורק מתוך ציונות מדינית הגיע לשם , ולא ויתר על המערכה , ואפילו זו מחוצה לארץ ישראל : 'הטעמתי והדגשתי , שגדודנו משמש למטרתה של ציונות מדינית זו , משמש באופן שלא השתמשו בו היהודים זה רבות בשנים' 5 . 7 . 2 ) ו 9 ו . ( והוא דיבר בלגיוניסם : 'חילול השם קשה ממוות , וכבוד וגאון ( בפרט של הלאום ) חשובים מחיים . עיקר העיקרים — הגדוד — ישנו , הוא עברי , עם חגים ומועדים עבריים , עם לשון עברית , עם מפקדים עבריים ועם אידיאלים עבריים . ' והזוהר שזהר מכול דרכו לקראת הקורבן היה בו להאיר את דרכה של ביתיר אור גדול . לא חלוציות של עמל ויזע בלבד , אלא אף חלוציות של דם , זה דם הברית של 'ברית תרומפלדור . ' בדם זה שנכתבו במיכתב פרטי בנובמבר 1911 לחברתו להדגשת חשיבותה של הקומונה בשבילו אישית , וכמובן לא היה מסוגל לעמוד טל גישתו העקרונית הלאומית , והיא חיוב שיתוף הפעולה המלא של כל העם הציוני . אפילו בו במיכתב מדגיש תרומפלדור את שלילת הדוגמאטיסם : 'בשלום נחיה ובשפת אחים נדבר , כי סגולה לנו לחיות באחווה ולהבין איש את שפת רעהו , ובני חורין אנו מדיקדוקי פרוגראמה כתובה מתה . הפרוגראנזה בשבילנו היא , ולא אנו בשביל הפרוגראמה . הן היא — מעשה ידינו היא , וכשנראה , כי הפרוגראמה המצויה בידינו כעת אינה מתאמת , במעט או בהרבה , לצורכי החיים האמיתיים — מי יאמר לנו : אל תשנוה ' ? ( שם , עמ' . ( 89 תרומפלדור מדגיש במיכתבו זה את חשיבותם של המעשים לציונות , את חשיבותה של ההתיישבות , של 'נקודות האחיזה , ' בכול אלה , כאמור , לא היה מיכשול לגבי הנוטר של ז'בוטינסקי , שכמוהו ידע אף תרומפלדור מה הפרימאט , ועובדות חייו של תרומפלדור יוצאות להוכיח לא רק על סוף דרכו , אלא אף על כל דרכו , וזאת למן ימי התנדבותו למילחמת הצאר נגד יאפאן . הקומוניסס של תרומפלדור יש לראותו בבחינת שירת היחיד בביתו , ואילו מילחמתו הציבורית מלפני מהפכת אוקטובר ולאחריה היתה מילחמתו של עם ישראל — לפעילותו בחזית , להתארגנותו כחלוץ , להתבססותו כמחנה עובדים . הבאנו את דברי לנדקוטש הפסולים על דרך המוחלט ( טי' הקובץ לזיכרו , בייחוד עמי , ( 258—250 משום שבסיגנון זה נתנבאו אף אחרים , ובדומה כותב לנדקוטש ( שם , ( 258 בעניין " תל חי * כםיםמת ברכה — אף במיקרה של נטילת השם גברה שרירות הלב על מינימום של יושר ציבורי ... פעם נפל גופו של טרומפלדור שדוד באדמת תל תי , ופעם נעשה ניסיון בזירה הציבורית לשדוד את אוצרות רוחו ' . לא נפסוק כאן את פסקנו על מהותם הרוחנית והמוסרית של דברי המליצה הללו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר