|
|
עמוד:28
התארגנות אקטיביסטית ' ברית הנוער הציוני של יהודי רוסיה ואוקר' אינה' בברלין הזמינה את ז'בוטינסקי אליה להר צאה ( אוקטובר . ( 1923 אחר היסוסים קיבל ז'בוטינסקי את ההצעה , ובפגישה הראשונה בבית אריה ( ליאו ) צ'סקיס השתתפו 12 צעירים . כתום ההרצאה הציע צ'סקיס , שברית הנוער הציוני תאמץ את דעות ז'בוטינסקי ותקים ליגה של ציונים אקטיביסטים בהנהגתו . ודאי היתה ההצעה מכוונת לפעולה פוליטית דווקא , ולא לתנועת נוער , שהרי אף החברים לברית כבר יצאו מגיל בני הנעורים ממש . הצעה זו , שז'בוטינסקי עצמו סירב לקבלה , גרמה לפילוג בברית הנוער , אלא כיוון שראה ז'בוטינסקי את הפילוג קיים ואת רצונם של היוזמים איתן , נענה ללחצם של החברים , וכך נוסדה בברלין הליגה של הציונים האקטיביסטים , שעם חבריה הראשונים נימנו : ל . צ'סקיס , א . דאביסקי , נ'ניה ברוצקוס , טרודה צ'רנומורדיק , זלמן שרנופולסקי , ועוד — > חד קבוצה של עשרים חברים ומעלה . ז'בוטיגסקי מרוצה היה מן הצעירים המתנדבים לפעולה , ועם זה עדיין נשאר מסוייג , וללא ביטחון שהקבוצה תשיג תוצאות של ממש . אומנם הציע לפגי צ'סקיס , שיתקשר עם ציונים אקטיביסטים בתתם , כגון הד * ר יעקב הופמאן ומר מרדכי הל שטיין מהקורפוראציה 'חשמונאי' בריגה ( לאט ביה , ( ד"ר נורברט הופמאן וד"ר פאול הרמאן למות מיתה יפה , משמע , מות איש מתוך הגנה טל עמו ומולדתו . לאושרנו יש עתה לנו , בני בלי בית , ההודמנות למות בעד כיבוש ארץ מול דתנו — ארץ ישראל ... אין אנו פחדנים . המוות לא יפחיתו ומשדה מילחמה לבנו לא ימת . כמכבים בשעתם יהיו אנשי הגדוד נזכרים בדברי ימי הטס העברי . אנת נו נוכיח גלוי לכול העולם , כי בעורקינו טוד נוזל דם גיבורינו הקדומים , כי גיבו ריס אנו לא רק במלים , בם פרים , כי אם נם בכוח , בהק רבת גופנו ודמנו בעד הרעיון הלאומי שלנו , בעד כב רת ארץ אשר תהיה לנו . ( מתוך נאומו של ז'בוטינסקי על הגדוד העברי ) אקטיביסם ציוני ונוער אקטיביסטי לא לאורך ימים יכול ז'בוטינסקי להיות כעומד מן הצד למערכות הציוניות . המוני עם , ויתר על האחרים — ציוני רוסיה במדינות הספר , שנשתיי כו על רוסיה עד לסוף מילחמת העולם הראשונה , וציוני רוסיה שהיגרו לארצות אלו ולארצות אחרות באירופה , שמרו לו יחס של הערצה ואהבה . תחושת הרבים היתה , שלא ייתכן שז'בוטינסקי הרענן בשנות n-pnyn שלו לא יוסיף לעמוד בשער כדבר ציוני ראשון במעלה ולא יתגלה בהסברת השקפותיו על המצב הכללי ועל הדרכים לשינויו . ממילא הביאו הללו את ההכרעה בחייו של ז'בוטינסקי לצד הפעילות , משנתבע להיות לא רק נאה דורש . הוא ראה עצמו חייב לקיים , ואף נענה . ז'בוטינסקי יצא בודד מן ההנהלה הציונית . המנהיגים הרשמיים לא נהו אחריו , וברובם אף התנגדו לו . אף פרנסי הציונות בארצות השונות נוטים היו לאחוז בשיגרה , וכיוון שראו עיקר פעולתם בעבודה הציונית 'המעשית ' , שהיא העבודה למען הקרנות הציוניות והשקל , וארץ ישראל היתה להם עדיין רק בבחינת אידיאל — ורחוק למדי — לא נתפנה לבם למחשבה מדינית . רק מעטים נתעוררו לעמוד לצד ז'בוטינסקי בכול התנאים , אפילו כשהוא רואה את עצמו מחוץ להסתדרות הציונית . רבים יותר ביקשו להחזיר את ז'בוטינסקי לפעולה ציונית בתחומי ההסתדרות הציונית , שיסדה הרצל . בייחוד מעוניינים היו לראות בה את ז'בוטינסקי מן הצעירים ביחס , ובכללם מן הסטודנטים הציוניים . רבים , רבים מאוד , מוכנים היו ללמוד מז'בוטינסקי . מעטים , מעטים מאוד , מוכנים היו אף ללמד את תורת ז'בוטינסקי . חזרתו של ז'בוטינסקי לפעילות כרוכה בהקמת הגרעינים הראשונים לאקטיביסם הציוני במקומות שונים באירופה ומחוצה לה , שמגמתם היתה מדינית כולה , ולשם כך גררו אוהדים מן הבחרות ומן הסטודנטים . המחנה הקטן שנצטנף מסביב לז'בוטינסקי היה רובו ככולו מחנה של צעירים ביחס , ובדין ראו את עצמם בבחינת 'נוער אקטי ביסטל ' . הללו , שהם עצמם היו בחזקת 'נוער / לא חשבו על 'תנועת נוער' במובן המקובל ' - בכלל ובמחנה הציוני — אלא על הפעלת עצמם - בבחינת 'יהודה הצעירה' המתעוררת . רק ברינה שבלאטביה קרמה עור וגידים המחשבה להקים לא רק אירגון אקטיביסטי , אלא אף תנועת נוער במגמת האקטיביסט — תנועת נוער שתעסוק בחינוך לקראת האקטיביסט .
|
|