|
|
עמוד:10
שבה קיבל העם את ראש בית"ר ; ובין קוראי הספר יהיו בוודאי גם רבים מבין המאושרים , הנבחרים , שעמדו על המישמר בבית מלונו או קיבלו מיכתב ממנו ... ולבם ידפוק חזק חזק , ואולי גם דמעה תשתחרר , ויחזרו לרגע לימים , שבהם חשו עולם ומלואו' וידעו אושר ללא גבול , אושר ששמו היה ראש בית * ר . ספר בית"ר יש בו מסיפור חייו של ראשה . כבר קודם לשנת 1923 הספיק זאב ז'בוטינסקי להגשים פעולות היסטוריות חשובות , ובכללן ניהול התעמולה להחייאת הלשון העברית , אירגון ההגנה ברוסיה , ייסוד הגדוד העברי במילחמת העולם הראשונה , כינון הגנת ירושלים וחידוש המילחמה הפוליטית למען מדינת ישראל . משנת 1923 היה ז'בוטינסקי 'שלנו . ' לכתרו נתווספה עוד אבן יקרה אחת : הוא קרא לה , לבית"ר , לחיים , נתן לה תוכן ומילא אותה מקדושת החזון הגדול , הזרים את שירו בלב הנוער והוביל דור לקראת ניצחון . ונשאר ז'בוטינסקי מורה דרכם של התנועה ושל המונים גדולים גם לאחר , 1940 כשנקרא להחזיר את נשמתו לבורא העולם . באחת הפגישות הראשונות בריגה סיפר לנו ז'בוטינסקי על השנים הארוכות של געגועים וחיפושים , שבהן עבר מדינות רבות ושר לשווא את שירו לנוער , שעליו חלם ולו ציפה שילך אחריו להביא את הגאולה . את רחשי לבו גילה : נדמה לו שבין הבית"רים 'שלו' תפילתו נענתה . אלא שלא פחות נכון לנו לומר , שהנוער היהודי ציפה דורות למנהיג ולמורה , שלקולו יקשיב בצימאון , את דברו יבין ברמז , ואחריו ילך בשימחה ובשיר , מתוך אמון מלא , גם עד לגרדום . המנהיג מצא לו צבא של גוער . הנוער מצא את מנהיגו . בחודש נובמבר שנת , 1923 ביום קר מאוד , בשעות הקטנות של הבוקר , הגיע ז'בוטינסקי לריגה . את הערב שקדם לבואו בילו ראשי ההסתדרות הציונית בוויכוח מר ; השאלה שדשו בה היתה : האם לקבל אותו בתורת אורח רשמי או כאיש פרטי . נתקבלה ההחלטה שלא לקבלו באופן רשמי . ברם מנהל הגימנסיה העברית בריגה , אם כי משומד היה , לשעבר רופא צבאי רוסי , החליט לקבלו ולהז מינו למרות הכול להופיע בפני התלמידים . לא מעט השפיע על החלטה זו אחד ממורי הגימנסיה - הרב לווין . עלי — בתורת בוגר גימנסיה זו ויו" ר אגודת התלמידים שלה - הוטל התפקיד לערוך את קבלת הפנים לז'בוטינסקי . שעה שליוויתי אותו לבית מלונו , לאחר שנשא את דבריו בפגי התלמידים וסיפר להם על יוסף תרומפלדור ואליעזר בן יהודה , כבר ידעתי שגם אני חיכיתי לו כל חיי . אומנם צדק ד"ר יעקב הופמאן , שאליו פניתי חצי שנה קודם לכן בבקשה לעזור באירגונה של תנועת נוער חדשה , כשהציע לי להמתין עד לבואו של ז'בוטינסקי . ז'בוטינסקי בא , ובפיו דברים פשוטים מאוד . לא כנביא הופיע , אם כי נביא היה . בחייהם של מיליוני אחים שילמנו על שלא שמענו לקולו . לא כחולם חלומות ובונה את עולמו על תקוות סתם בא אלינו , אם כי בתקוות ורודות ביותר מילא את חיינו וכחולמים האזנו לשירו . כמורה ומנהיג וגואל בא . הוא בא אלינו' כי לו ציפינו . הוא דיבר אלינו כאב אל בנים - בפשטות : מדינת ישראל קום תקום בארץ ישראל השלימה , משום שהארץ שלנו היא . בגולה אין עתיד לנו , ואם לא נחסל אותה , תחסל אותנו . על הנוער העברי להתכונן לכבוש את הארץ ולשחררה מידי הזרים . הנוער העברי מסוגל למלא תפקיד היסטורי זה . הוא יהפוך מ'עבד' ל'בן מלך / הוא 'יכבוש את ההר . '
|
|