אנחנו והפועלים

עמוד:330

הלך רוח אחד הוא פסימי . הרי הוא לפניכם : כל חבר ה"הסתדרות" בארץ ישראל כשלעצמו הוא פרוליטארי או נחשב לפרוליטארי , אולם ה"הסתדרות" בכללותה אינה הסתדרות פרוליטארית . ה"הסתדרות" היא בראש וראשונה מפעל משקי . אם למנות את ערך כל נכסיה — מושבות , בניינים , קופות חולים , בנק , בתי ספר , בתי דפוס וכר .,. ' וכוי ... ואם לחלק זאת על 30 , 000 נפש , מתקבלת , אל נכון , תמונה של אחת מהסתדרויות הפועלים העשירות ביותר בעולם . זה כשלעצמו אינו דבר רע . רע הוא רק זה , שאת הכסף לקיום כל הרכוש הזה אי אפשר בשום אופן להרים מן המשק הארץ ישראלי . וכסף זה נהוץ יום יום , שאם לא כן תיעצר המכונה ואנשים יסבלו . מכאן שיש לקבל את הכסף מן הקרנות הכלל לאומיות , כלומר , מכספי תרומות . זה מאלץ את הסתדרות הפועלים בארץ ישראל לכוון את דרכה בקו יציב אחד : הסתגלות אל מקור התרומות . בתוך כך עליה להסתגל לא להמונים עצמם , לתורמים , שכן הם אינם מאורגנים ואין להם רצון משלהם , ולרוב אינמ יודעים אפילו מי ואיר משתמשים בכספיהם בארץ ישראל — אלא שעליה להסתגל למנגנון האוסף את האמצעים ומחלקם . וכאן נעוץ מקור כל הרע . מקובל לחשוב בעולם , שבתור מתרים טוב הרבה יותר מולצ'אלין 2 מצ'אצקי , דווקא משום שמולצ'אלין משתדל להפיק את רצונו לא רק של פאמוסויב 4 העשיר , אלא גם של השוער והחצרן וכן של כלבו של החצרן . על כן צריכה הסתדרות הפועלים לתמוך באותו אגף של הציונות הבורגנית , הקרוב יותר אל הטיפוס המול צ'אליני . והמתרים הטוב ביותר ( אילו רק רצה ( j הוא פאמוסוב עצמו , פשוט משום שהוא עשיר . זה מקור התמיכה הניתנת לרעיון הסוכנות המורחבת . כל זה מאוס מאוד מן הסתם בעיני כל פועל , לא כל שכן מאוס הוא בעיני מנהיגיהם . אך אין מה לעשות בעניין זה . אם ייבלם לרגע זרם התרומות , יהיה - , , 2 דמויות הלקוחות ממחזהו של גריבויירוב , אלכסנדר סרגייביץ' , ( 1829-1795 ) סופר ודיפלומאט רוסי , שנרצח בהתקפת ההמון על בניין הצירות הרוסית בטהרן . מחזהו " צער מחמת שכל" ( בבחינת "יוסיף דעת יוסיף מכאוב ( " הוא קומדיה בחרוזים חופשיים , שנעשתה ליצירת מופת בספרות העולם . זוהי סאטירה על החברה הגבוהה במוסקווה , והדמויות נהפכו לטיפוסים נצחיים שאינם קשורים למקום ולזמן . פאמוסוב הוא ביורוקראט זקן , עריץ המשפחה והחברה , מעמודי התווך של החברה השמרנית . מזכירו מולצ'אלין הוא הנבל הקטן , שאפתן ומחניף לגבירות זקנות . צ'אצקי הוא גיבור טראגי קומי , צעיר משכיל , נלבב ונלהב , לוחם מלחמת הנוער , ישר ופשטני . עם כל זאת הוא נכשל בשליחותו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר