|
|
עמוד:299
מתוך יומן ארץ ישראלי : א . אדמת "אינפיאט" יום שישי ( ביום , כמובן ) כאן , אצל אנשים , ממש כמו בגולה , נעכר "מצב רוח . " הכל רואים , הכל מבינים , אך שכחו להיעלב . בסוד , אמנם , — אין זאת תעלומה / כשהגעתי לכאן בסתיו , מצאתי את כל הקהל נרגש מאוד לרגל המאורעות שנתרחשו ליד הכותל המערבי . אולם אחר כד ראיתי , שההתעוררות נראתה בעיני גדולה בשל סיבה פשוטה : בזמן הראשון נפגשתי על פי רוב עם הרוויזיוניסטים . כעבור שבועיים נזדמנתי לאסיפת הוועד הלאומי , שהוקדשה לשאלה זו , והרגשתי בבירור , שחוץ מאתנו , הפורחים מן הציבור , כל השאר שכחו להיעלב . הופיעו שם גם רבנים , גם אנשים מבאי בתי הכנסת , וגם "שמאלנים" ( כאן עדיין מכנים אותם שמאלנים ) ו הם נשאו נאומים נמלצים מאוד , אד קשה להונות אדם מנוסה : חשתי כל הזמן , וגם הם עצמם חשו זאת , כי מאחורי המלים הנמלצות אינה מורגשת תחושה של דריכות . כמובן , אירע מקרה של גסות רוח מיוחדת שאין לה כפרה ; הכל הבינו בבירור , כי לאמיתו של דבר , היינו צריכים להקים זעקה ולקרוא על כך תיגר ; אך תחושה זו חלפה רק בראשנו , על דרך ההיגיון , בעוד שבעורקים — הוסיף לזרום אותו מרק בשר במקום דם . כנראה , התרגלנו לזאת , התרגלנו גם לעלבונות וגם לכך , שאיש לא ייחלץ להגן עלינו , ובעצמנו לא נוכל לעשות דבר ; התרגלנו לכך , והלב חדל להגיב . אחר כד נתקלתי באותה תמונה לא אחת , בעניינים גדולים וקטנים . היו כאן משפטים מעניינים . אדון גילביץ' אחד השתדל לקבל אזרחות ; הכל היה אצלו כשורה , אך השלטונות ענו לו בשלילה על סמך זה , שאשתו של הא' ג . נסעה לאיטליה לשנתיים . "זכותנו" י פנתה בתלונה לבית 1 אגודה , ששמה לה למטרה להגן על זכויות הפרט וזכויות הכלל של יהודי ארץ ישראל למול מעשי ההתנכלות של שלטונות המאנדאט . האגודה נוסדה בשנת , 1926 ובראש הסניף בחיפה עמד העורך דין הנודע אברהם וינשל , ( 1968-1893 ) בשעתו יושב ראש מפלגת הצה"ר בארץ ישראל .
|
|