ליובלם של זלטופולסקי וניידיץ'

עמוד:292

אותן "זוטות , " שבלעדיהן היו החיים נעשים גועל נפש אחד גדול . ואף אם עלינו כבר להזכיר את ענייני המדיניות , אז קודם כל קשורים בזכרוני שמותיהם של ניידיץ' וזלטופולסקי במאורע אחד ו קיץ של שנת , 1915 שלושת חודשי האחרונים ברוסיה , כשנחשבתי בעיני כמעט כל הדור הוותיק של ציונים לךבר ולמנורה . היוצאים מךהכלל — כמניין אצבעות היד ייספרו ו האחד היה ניידיץ' במוסקתה , והאחר — זלטופולסקי בקיוב . שניהם פגשוני גם אז כידידם הוותיק , שמעו אותי , עודדוני ותמכו בי , ועל כך באו לאחר מכן על עונשם המר מידי חכמי דורם שלהם . ויודעני , ששניהם אינם מתחרטים על כך . ואולם אין זה נוח תמיד לאיש , היושב במסיבה לימינו של היושב ראש , לשמוע בגלוי נאומים על עצמו . נעתיק איפוא את דברינו למישור כללי יותר ונדבר לא באישים , אלא בטיפוסים . יש מלה , הנחשבת כיום למלת גנאי : בורגנות . אני רואה אותה לא כגנאי , אלא כאחד מכינויי הכבוד של עולמנו זה . במיוחד — בציונות . אומרים , שאצל עמים אחרים הבורגנות האמיתית , המסחרית והתעשייתית , עומדת בריחוק מה מתנועות אידיאליסטיות . יתכן , אך על כך , יתעצבו נא אותם העמים . אצלנו בציונות מילאה ומוסיפה למלא הבורגנות תפקיד אדריכלי רב חשיבות ; ככל שהזמן חולף , כן הולך ונפתח לפניה , בקנה מידה רחב יותר , שדה פעולה , ואני מאמין באמונה שלימה , שלא תיכשל עד הסוף . יתכן , שהסיבה לכך נעוצה בעובדה , שהמסיבות המיוחדות של ההווי היהודי , בעיקר — הרוסי יהודי , ערבבו אצלנו יסודות של רוח בורגנית עם יסודות של רוח משכילה , כד שנוצר טיפוס של סוחר — בעל דמיונות . סבורני , שטיפוס זה הינו אחת האמצאות המוצלחות ביותר , שאותה עלה בידי האלוהים לברוא במעבדתו האנושית . לולא הם , לא היו אז בכלל גילויי ארצות גדולים ותנועות רעיוניות גדולות , לכל הפחות , מאותה עת , שבה עבר העולם למשק כספים ומשק זה התחיל מתייקר . אנו , הציונים , עדיין לא גילינו את אמריקה , ואין אני משווה שום דבר לשום דבר אחר . ואולם לאורך כל מזרח אירופה משתרעת עתה שרשרת של בתי ספר וגימנסיות יהודיים , ואילו תחילתה של ההסתדרות "תרבות" קשורה בבית זלטופולסקי בקיוב . וגם אני נמניתי עם מיילדותיה של קרן היסוד , ראיתי את כל קשיי לידתה ויכולני להעיד : קרן זו , שנוסדה מתוך רעיון "דמיוני" של הטלת מס יהודי כלל עולמי , לא היתה בנמצא לולא אמונתו ותנופתו של ניידיץ . ' הייתי רוצה , ששמותיהם ייעשו מופת לכל הבורגנות היהודית . מליצות אופנה נבובות של זמננו גרמו לכך , שתיפול רוחה , ויצרו טיפוס מוזר של "בורגני מתחרט . " ואין זה דומה כלל לאותו "אציל מתחרט , " שהתבייש במעמד האצולה שלו בתקופה , שמעמד זה אמנם היד , למעמסה , שאינה דרושה לאיש , בדומה לתוספתן . אנו חיים בעיצומה של פריחת משטר חברתי כזה , שבו דרושה הבורגנות , בהיותה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר