לשאלת תכניתנו הכלכלית

עמוד:267

מאתנו הון אף מחוץ לארץ . יום ירכשו אותן מכונות , הם יביאו אותם מומחים , או אף טובים יותר , ועם זה ישלמו לפועליהם 10 או 15 מעות ( פיאסטרים ) פחות . ואז תרד התעשייה העברית מן הבמה . יש להתחשב באפשרות צפויה זו בצורה הרצינית ביותר . אין זאת "סכנה , " כלומר , משהו שעתיד לקרות ועתיד גם לא לקרות . פלישת הערבים לתחום החקלאי המתקדם ולתעשייה היא מחוייבת המציאות . כל הדיבורים על כד , שערבי אינו מסוגל , כביכול , באופן אורגאני , להוציא מתחת ידיו עבודה בעלת ערך , אינם אלא פטפוט : בדרן כלל , הוא אדם כשרוני , ולעבודה מיכאנית מסתגל הוא אולי טוב יותר מן היהודי . מצד אחר , גם כל החלומות , שניתן יהיה להחזיק את שכר העבודה ברמה של המינימום ה"עברי" באמצעות צו של מחוקק , הם חלומות שווא . כמובן , העניין הצפוי , שאני דן עליו , עדיין לא הגיעה שעתו , אך מן ההכרח שתגיע ובמהרה . כשדנים בהתיישבות , אין להתחשב רק ביום הזה . דווקא זאת אנו תובעים מן הממשלה ו להתחשב לא רק במצב הדברים הקיים , אלא להכשיר את הארץ לתפקידי המחר . ואותו דבר עלינו לתבוע מעצמנו . יודעני ( שמעתי זאת מפי בעלי התעשייה עצמם , ( שכיום הפועל העברי מכסה לגמרי את הכרוך בשכר עבודתו ה"גבוה . " זה משמח מאוד אד אין לכך שום קשר לשאלה הנידונה . בעוד חמש שנים י ! צר פועל ערבי אותם ערכים בעד שכר עבודה קטן יותר . פירוש הדבר , שבעת דיון בתכנית העתיד יש להביא זאת בחשבון . המסקנה , אם להעמידה בצורה חד משמעית , אומרת : בעת חישוב הנורמה של שכר העבודה , יש לקחת כבסיס באותו ענף המשק את שכר העבודה הקיים של הפועל הערבי המקומי . אי אפשר , כמובן , להיעצר בנקודה זו . אם לקחת את הנורמה הערבית כ"בסיס , " יהיה צורך להוסיף עליו עוד סעיפי הוצאת אחדים , שאינם דרושים לערבי , אך בלעדיהם אין הפועל העברי מסוגל , למעשה , להתקיים י ( 1 דירה , ( 2 מזון טוב יותר , ( 3 מלבוש טוב יותר , ( 4 עזרה רפואית , ( 5 חינוך לילדים ( וכוי : איני מתיימר למצות בזה לחלוטין רשימה חטופה זו . ( מובן מאליו , שיש להביא כל זאת בחשבון , ולא — אין מה לדבר על עבודה עברית . הרבה מן ה"עודף" הזה ( אני , כמובן , משתמש במלה "עודף" משום שאיני יודע תרגום אחר למונח המערבי , ( Surplus אפשר וצריך להסיר מכתפי התעשייה העברית ולהטילו על כתפי האומה . על קרן היסוד , למשל , לספק דירות זולות ( עיין ב . ( ' על היישוב , הממשלה , שיטת ה"אימוצים" ( עיין ד ( ' לדאוג לבית ספר ולספק עזרה רפואית . ואולם סעיפים כגון "עודף" הנוגע למלבושים ולמזון , שלא ניתן בהחלט לסלקו , אי אפשר להטילם על כתפי איש ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר