|
|
עמוד:227
ניתוח תלויה , בסופו של דבר , במיומנותו של הרופא , בעוד שהצלחתה של הגנה משפטית תלויה גם במצב רוחם של שנים עשר המושבעים — בני אדם המייצגים לרוב את המגזר ה"ממוצע" של הציבור , משום כך על העורך דין להיות זהיר יותר מן הרופא , בייחוד במשפטים , שעניינם כרוך בסיכון רציני של המרשה . אין העורך דין יכול להרשות לעצמו לעשות ניסויים , אין הוא רשאי לקשור את גורל שולחו בבעיות , שאין להן נגיעה ישירה לעניינו , ועם זאת מעוררים חילוקי דעות במגזר ה"ממוצע" של הציבור ועלולים לקומם על נקלה את המושבעים נגד העורך דין ומשום כר גם נגד הנאשם . העניין הסתבך בכך , שלעת הזאת לבש עניינו של שווארצבארד אופי של פרשה כלל יהודית . על כך חלוקות הדעות : האם צריך היה לשוות למשפט זה אופי כלל יהודי ואם לאו ; אך אין בדעתי לדון בבעייה זו . לפנינו עובדה מוגמרת : לעניין ניתן צביון לאומי . משום כך מעורבים בפרשה זו לא רק האינטרסים של היחיד , האדון שווארצבארד , אלא של עם ישראל כולו 1 ולא רק חלקו של העם הזה היושב ברוסיה או באוקראינה , אלא של כל חלקי העם . הציבור היהודי בכל ארצות תבל נתגייס באורח מוסרי להגנת שווארצבארד . בכך אין ספק . אך הרי חשובה מאוד השאלה ו אכן , מדוע התגייסו ? האם משום שבמעשהו של שווארצבארד רואים הם נקמה אינסטינקטיווית על אלפי מעשי התעללות ? או משום ששווארצבארד הרג את אויבו של המשטר הסובייטי 1 עד כמה שמוכר לי הלך רוחם של אותם חוגים הרוצים לעשות מעניינו של שווארצבארד עניין כלל יהודי , הריהו זה : בין שהיה פטליורה ידידם של הסובייטים ובין שהיה אויבם , עד כמה שנוגע הדבר למשפטו של שווארצבארד , אין לנו בכך כל עניין . ואף זאת בין שטובה היא התנועה האוקראינית ובין שגרועה — גם בכך אין לנו כל עניין , עד כמה שנוגע הדבר למשפטו של שווארצבארד . במקרה הנדון מעניין אותנו רק דבר אחד : בעת מלחמת האזרחים עונו באוקראינה אלפי יהודים ועדיין לא באה הנקמה על פשע זה . המרירות והחרפה שבמעשי התעללות אלה , שלא באו על עונשם , הציתו אש בלבו של שווארצבארד ודחפוהו לפעולה אינסטינקטיווית , ואפילו , אפשר לומר , רפלכסיווית , ונושא נקמתו היה האיש , ששמו נהפך בהכרה היהודית למלה נרדפת לטבח . היהדות מקווה , שהשופטים יחדרו לעומק הזוועה של אותם המאורעות ויבינו למצבו הנפשי של שווארצבארד ויאמרו : לא אשם ; ופסק דינם ישמש בבחינת גינוי רב תהודה של כל אלה , שארגנו או התירו מעשי טבח אלה , וכן יהא זה גינוי לכל אלה העלולים עוד , אולי , לחלום על מעשי טבח חדשים . ואולם זה הכל . אין רצונו של הציבור היהודי במפגיע , שאמונתו בחפותו של שווארצבארד תתפרש כמתן אישור קיבוצי או כגינוי קיבוצי של משטר זה או אחר , אידיאל זה או אחר , או תנועה זו או אחרת ; ועל בסיס זה
|
|