בעיות מעמדיות

עמוד:210

כזאת תמיד תישאר המגמה לראות דווקא את עצמה בחינת השא 1 ר שבעיסה ובסיס לחיי רווחה חברתיים . יתר על כן : יש לצפות לכך , שהפועל העברי , אף האנטי ציוני ביותר , לא יוותר עד מהרה — או לא יוותר בכלל , לעולם — על תביעתו להשתתף בתנועת הפועלים העולמית ועל הפיתוי להראות לחבריו שמעבר לים , שגם הוא נאבק בקאפיטאליזם . זהו עניינו , לא שלנו . ענייננו הוא — לשים לבנו לכך , שהאנטאגוניזם המעמדי , ההתלהבות , האידיאולוגיה וכוי — מצד זה או אחר — לעולם ובשום אופן לא יהיו למכשול על דרך היווצרותו של רוב יהודי . אין זה מתפקידה של הציונות הממלכתית לחסל מצבי רוח מעמדיים . תפקידה — ע י ק ו ר ם של מצבי רוח אלה . אחד האמצעים הטובים ביותר לעיקור כזה הוא יצירת שיווי משקל . אם התאוננה זה מקרוב הבורגנות בארץ ישראל על הדיקטאטורה הפועלית , הרי לא היתר . סיבת התלונות העיקרית בכך , שהפועלים "דיכאו" את שאר היישוב , אלא בכך , שהפועלים הינם מאורגנים , בשעה שהתעשיינים , הסוחרים ובעלי המלאכה — מפורדים . תשובה על התלונות הללו יכולה להיות רק אחת : התארגנו אתם עצמכם ! הפועלים תמיד יישארו מלוכדים ; לא ניתן להרוס ליכוד זה , וגם לא צריך להרסו . על שאר ה"מעמדות" להקים את ליכודם העצמאי שלהם . ניסיון המערב הוכיח זה מכבר , ש"אי האפשרות" לארגן יסודות בורגניים אינה אלא פטפוט נבוב : המערב יודע על קיומן של התאגדויות חזקות ואיתנות לא רק של תעשיינים וסוחרים , אלא אף של בעלי מלאכה . על כן תמיד נקדם בברכה כל ניסיון בריא של הקמת התאגדויות כאלה . במקום שצד אחד מאורגן , והשני אינו מאורגן , — שם לא תמנע שום תחיקה את ה"דיקטאטורה . " הליכוד משני הצדדים הוא הדרך היחידה ליצירת שיווי המשקל . אנו רואים את נקודת ההשקפה הזאת "ברורה" לגמרי . היא מתבטאת , כפי שנאמר , בשוויון נפש אינסופי — ככל שמדובר בתהליך בניינה של ארץ ישראל — לאידיאלים , הן של הבורגנות והן של הפרוליטאריון . הואיל ובשבילנו אין אלה , בראש וראשונה , בחזקת "אידיאלים , " ולדון ביתרונותיה של תכנית חברתית זו או אחרת אנו משאירים בידי אזרחיה העתידים של הארץ בעלת רוב יהודי . דורנו יודע רק תפקיד אחד : ליצור רוב זה . כמובן , רוב , בעיקר , של "עמלים , " לפי הרכבו , כיון שלא קיים רוב לא של עמלים ; אולם , למשיכתם ולביצורם של המוני עם אלה טובות בעינינו , במידה שווה , כל השיטות החברתיות , ככל שהן מביאות לידי אותה משיכה ולאותו ביצור .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר